Question:
Hi,
I drink throughout the day. Does my shehakol last throughout the whole day?
Answer:
Hello,
If you don’t leave the place that you made the bracha, (such as going outside the building[1] you are in) and you had the intention to keep on drinking all day, you would not have to make another bracha rishona on the water.
There is however a different issue with this- the bracha achronal. After eating or drinking, the amount of time that we have to make the bracha achronal is until the enjoyment of the first food[2] or drink finishes. For food it generally would be 72 minutes, but if the person ate a full meal, the amount of time can even be a few hours. Similarly, if a person for got to say Asher Yotzar after using the bathroom, it may be said until the person feels the need to use the bathroom again. Regarding drinking, often a person who drank water[3], will be thirsty even less than an hour after drinking, especially in the summer. If the person drank a reviis of water, and is already obligated to say a bracha achronal, if the person waited until thirsty again, the person did not fulfill their obligation to say the bracha achronal.
Therefore, it is advisable[4], even if you want to drink throughout the day, to drink a least a reviis (3-5 oz.), and then say borei nifashos. Then the next time you want to drink, you’ll say another bracha rishona, etc…
Best wishes
Sources:
[1] שולחן ערוך אורח חיים סימן קעח סעיף א' "היה אוכל בבית זה ופסק סעודתו והלך לבית אחר, או שהיה אוכל וקראו חבירו לדבר עמו ויצא לו לפתח ביתו וחזר, הואיל ושינה מקומו צריך לברך למפרע על מה שאכל;
[2] אורח חיים סימן קפד סעיף ה' "עד אימתי יכול לברך, עד שיתעכל המזון שבמעיו; וכמה שיעורו, כל זמן שאינו רעב מחמת אותה אכילה, ומשעה שהתחיל להיות רעב, אף על פי שלא נתעכל עדיין לגמרי, כנתעכל לגמרי דיינינן ליה"
[3] משנה ברורה סימן קצ ס"ק ח' "ואם דעתו לשתות עוד לא יברך אחריו אלא לבסוף אחר גמר שתייתו ודוקא כשדעתו לשתות מיד דאל"ה יש לחוש שמא יתעכל דעיכול של שתיה איננו שיעור גדול כ"כ עיין לעיל סימן קפ"ד ס"ה."
[4] באור הלכה סימן קצ סעיף ב ד"ה * אחר ששתה "אכן לבי מגמגם בזה דנהי דאם שהה הרבה לא נתבטלה ברכה ראשונה כיון שלא הסיח עכ"פ דעתו מ"מ מאן יאמר לן דרשאי לעשות כן דהרי עכ"פ מפסיד ברכה אחרונה של אכילה ושתיה זו ומה שיברך לבסוף לאחר אכילה ושתיה שניה לא מהני כלל לזה כיון שכבר נתעכל והוי כמי שאינו ומה גם שמצוי כמה פעמים שבהמשך איזה זמן נשתנה רצונו או מטריד מאיזה דבר ואינו אוכל ושותה עוד וא"כ בודאי מפסיד ברכתו לגמרי". וכן ע' שו"ת מנחת יצחק חלק ה סימן קב "ומה דאתאן מהנ"ל, דאף דבנוגע לברכה ראשונה, י"ל דהיכא דהי' דעתו לכך, ולא הסיח דעתו, ובלא שינוי מקום, אף אם הי' שיעור עיכול בנתים, א"צ לברכה ראשונה כנ"ל, מ"מ אין לנהוג כן לכתחילה כדי שלא להפסיד את הברכה אחרונה על מה ששתה קודם, ושוב מצאתי כן בביאור הלכה (סי' ק"צ סעי' ב'), דכתב בנדון דשם, דאף דהרבה אחרונים הסכימו לדברי אבן העוזר דפליג על המג"א הנ"ל, אכן לבו מגמגם בזה, דנהי דאם שהה הרבה לא נתבטלה ברכה ראשונה, כיון שלא הסיח דעתו, מ"מ מאן יאמר לן דרשאי לעשות כן, דהרי עכ"פ מפסיד ברכה אחרונה של אכילה ושתי' זו, ומה שיברך לבסוף לאחר אכילה ושתי' שני' לא מהני כלל לזה, כיון שכבר נתעכל, והוי כמי שאינו, ומה גם שמצוי כ"פ שבהמשך הזמן נשתנה רצונו, או מטריד מאיזה דבר, ואינו אוכל ושותה עוד, וא"כ בודאי מפסיד ברכתו לגמרי עכ"ד."
