Question:
Shalom. I am a 72 year-old woman living in the United States who started the path of Torah and mitzvos about 30 years ago. I love taking notes in a journal on the Torah that I read and on the shiurim that I listen to that are very powerful to me. For example, if I listen to a Rabbi’s SHIUR on YouTube discussing the week’s PARASHA, I might write down a few lines in my journal. I know that attribution is very important. For example, the rabbi I am listening to may say something like “ based on the GEMARA in …,Rabbi … quotes, Rabbi… To say…. And may I add my own thoughts that….” So this thought that I want to write down in my journal contains a number of attributions. Which is a very lovely thing because I become familiar with the names of many wonderful Rabbi’s.
I am working on a small book to contain some of the thoughts that are most inspiring to me, in three sections relating to me and myself, relating to me and other people, and relating to me and Hashem. Would it be kosher for me to share these thoughts without any attribution. And simply too at the end have a bibliography of the Rabbi’s that I have listened to in writing down the notes. I’m thinking of it as a short book that on one page there might be a few sentences, giving the thought over that was powerful to me, hoping it to be inspiring to others.
Would it be Kosher for me to not make any attributions for thought that I include. Rather, or to include a bibliography at the end of the names of the Rabbi‘s who I listen to and read?
Thank you for reading this question.
Praying for your welfare, success of the IDF, peace in Israel.
Answer:
Hello,
This is a wonderful idea. It will help other people, and most of all it will help yourself.
While it is better to actually quote the sources, as long as you write clearly that what you are writing is not your own thoughts, rather from various shiurim, it is permitted. In actuality there is controversy about this, however the custom is to be lenient with this, as long as it is stated clearly that the ideas are your original thoughts. The bibliography makes this even better.
You should have much success at what you are doing.
Best wishes
Sources:
ע' ס' פדות יעקב בתוך קונטרס דבר בשם אומרו עמ' ס"ז שמביא בזה מח' בין הפוסקים אם אמר שהדבר אינו שלו אם עדיין חייב לומר בשם מי הוא. וז"ל שם "ושאלתי להגאון ר' אי"ל שטיינמן שליט"א (זצ"ל) ואמר שהעולם נוהגים להקל באמירת שמעתי והוסיף דלא תמיד אפשר לומר את שם אומרו ...וכמו כן השיבני מו"ר הגר"א גניחובסקי שליט"א (זצ"ל), שוב שאלתי להגאון ר' פנחס שרייבר שליט"א (זצ"ל) אם באמירת שמעתי מחכ"א ניצול מאיסורא דאל תגזול דל והשיבני דמדחזינן שהעולם נוהגים להקל בזה ע"כ שיוצאים בזה ידי חובה"... וכן יש להוכיח מדברי הרמב"ם בהקדמה לשמונה פרקים... שכתב דכל הפירושים שיזכיר אינם משלו ותו אינו מזכיר בספר כלל בשם אומרו הרי חזינן דסגי במסירת מודעה שאין הדברים שלו. וכיוצא בזה כתב הרמב"ן בהקדמה לקונט' דינא דגרמי וז"ל אמר משה בן נחמן פן יחשדני שומע בהזכירי מקצת דברים שלא בשם אומרן כעוסק בהן שלא לשמן אני מנצל את עצמי כי לא כוונתי לסתמן ולהעלימן שמן הידוע שדברי דברי רבותי ואנא דמאן ואורייתי דמאן ודבריהם בפי כדבש למתוק ולמן ואף כאשר לבי מגמגמן ידעתי כי נימוקן עמן וכו' עכ"ל". וע' הבקדמתה לקרית ספר, וכן בהקדמה לס' צרור המור כ' שלפעמים לא כ' שם אומרו כדי שלא לבלבל הקורא, ושהדברים אינם משלו. וע"ש פ"ג סע' ו' וט' ובהערות שם אריכות גדולה בזה.
