Question:
Shalom.
At the local supermarket, I picked up a small convenient tray of cut up melon, pineapples and whole grapes. Each fruit was separated by a divider. What Brachos (before and after) should have been said and in what order? All the fruit was grown in Chutz L'Aretz.
Thank you.
Answer:
It’s very common in Israel to get a bowl of hummus topped with whole chickpeas and falafel. On their own, chickpeas are ha’adomah and on their own, hummus and falafel are shehakol, even though l’ma’aseh they’re both made of rov chickpeas.
- If someone says a shehakol and eats falafel and/or hummus, does he say a ha’adomah if he eats a chickpea on its own?
2. If someone says ha’adomah and eats a chickpea, does he say shehakol before eating the hummus and/or falafel?
Answer:
Hello,
There is controversy as to which bracha is said on the hummus. There are many poskim[1] who say that since many chickpeas are ground into hummus, therefore even though it is ground up, it’s bracha is hoadomo. Regarding falafel balls[2] there is also controversy, and some poskim say to make shehakol on them. Therefore, the best thing in this situation is to make a hoadomo on a chickpea[3], and to be motzei the felafel balls and the hummus.
Best wishes
Sources:
[1] ע' בס' שערי הברכה פכ"ג ערך חומוס, וע"ש בהערה ח' וז"ל "וכ"כ בשיעורי הגרי"ש אלישיב (ברכות עמ' תי"ב) שסלט חומוס אף אם נימוח לגמרי מ"מ כיון שאינו נאכל חי אלא מבושל לכן מברכים עליו בפה"א עיי"ש ביאורו. וכ"פ בס' כיצד מברכים עמ' כ"א, ובס' פני השלחן עמ' צ"ב, וכ"כ בשו"ת יבי"א ח"ז כ"ט, אך הוא אזיל לשיטתו שפוסק כהמחבר י"ב ס"ז שאין פרי טחון משנה ברכתו. וע"ע בבא"ח שם וע"ע בסידור היעב"ץ שכתב שאם כתש את החומוס או טחנו מעט או מעכו בכף יברך שהכל ואם בירך בפה"א יצא. וע"ע בשו"ת אג"מ ח"א ס"ה שכתב שאין לאכול שומשומים שנטחנו אלא בתוך הסעודה כדי להינצל מהספק ואולי לדעתו ה"ה בחומוס ועיין בפרק י"ז מסעיף ל' ואילך".
[2] כדורי פלאפל י"א שברכות בורא פרי האדמהעי' אור לציון ח"ב פרק י"ד אות י"ט "לענין כדורי פלאפל, אם נתן בהם לחם או קמח לתוספת טעם או לשבוע, מברך עליהם בורא מיני מזונות, ואם נתן רק לדבק, מברך שהכל נהיה בדברו, אלא אם כן טחן את החומוס טחינה גסה כגודל השומשום, שמברך עליהם בורא פרי האדמה, ורוב כדורי הפלאפל שמוכרים כיום ברכתם בורא מיני מזונות". וכן בעולת יצחק ח"ב סי' ס"ו אות ג' "ועל פלאפל, דהיינו כדורים מטוגנים בשמן, העשויים מגרעיני חומוס, שמשרים אותם תחילה במים ואח"כ טוחנים במטחנת-בשר ומוסיפים עליהם קצת פירורי לחם או קמח, נלע"ד שברכתן בורא פרי האדמה, כי הרואה יראה שלא נשתנה צורת החומוס לגמרי ע"י הטיגון רק בקליפתו החיצונה, אבל בתוכו הן ניכרין קצת. (ופירורי הפת או הקמח לא חשיבי, כיון שלא באו אלא לדבק"). אבני ישפה ח"ה סי' ל"ח אות ב' "שה"ה לכדורי פלאפל שעשוי מחומוס טחון שיש לברך בפה"א, דעיקר אכילת החומוס הוא באופן זה פה בארץ ישראל". פתחי הלכה (לוח הברכות ערך פלאפל, וכן בס' מילי דברכות -רשימת המאכלים וברכותיהם אות רט"ז – "פלאפל - מאבקת פלאפל - 'שהכל'. פלאפל מחומוס טחון - חתיכות גדולות - 'אדמה', חתיכות קטנות - 'שהכל' ]ואם מבניסים בפלאפל חתיכות לחם - אם ניתנו לדבק אין הפירורים קובעים לברכה, אך אם ניתנו כדי שתהיה הכמות רבה יותר ראה לעיל סע' נ"ה בענין קציצות בשר["
אמנם לרוה בפוסקים ברכתו שהכל וע' בס' יביע אומר ח"ז או"ח סי' כ"ט סוף אות ט"ו, הוספות ומילואים שם עמ' תכ"ז, "פלאפל ברכתו שהכל, ומכל מקום המברך עליו בורא פרי האדמה יש לו על מה לסמוך". וזאת הברכה -לוח הברכה ערך פאלפל, עמ' רס"ב אות ד' "פאלפל: בדרך כלל מעורב בקציצות הפאלפל כמות חשובה של קמח חיטה, והקמח משפיע ומשנה את טעם הקציצה. אכן נראה שדינו כמו שכתבנו לעיל בענין קציצת דגים )-שעיקרן על שם הדג(, שעיקר שם המאכל הוא החומוס, והקמח בא רק להטעימו, ובכן אין הוא נחשב לעיקר. לפי זה נראה שיש לברך על הפאלפל - שהכל. )אף שהחתיכות חומוס ניכרות קצת, מכל מקום נראה לפי הגדרים שאמר לי הגרשז"א - שאין הם בגדר ניכר. ועוד נראה שעדיף לברך שהכל ולא האדמה - לצאת ידי שיטת הרשב"א הנ"ל - שכל שניתן לטעם ברכתו מזונות, וא ם יברכו האדמה לא יצאו ידי חובה לשיטתו(". ברכת ה' ח"ג פרק ז' סעי' מ, קול מנחם או"ח ח"ב שאלה קל"ח על סי' ר"ח סעי' ב' "שאלה: איזה ברכה מברכים על כדורי פלאפל. תשובה: יש לברר כיצד הם נעשים, ואם זה רק חומוס טחון ומעורב בו קמח או לחם רק לדבק, מברכים עליו שהכל נהיה בדברו". ברכת הנהנין (עמ' קמ"ב) "קציצות דגים או קציצות בשר או פלאפל המעורב בו קמח מצה או פירורי לחם, מברכין עליו ברכת שהכל נהיה בדברו". מעדני אשר סי' פ" ג סוף אות ב' "נראה דגם ממרח חומוס ברכתו שהכל (אף אם רוב החומוס נטחן לצורך זה) כיון שדרך לאוכלו בתור טפל ללחם וכדומה. וממילא כן הדין לגבי כדורי פלאפל היות שאין רוב החומוס נטחן לצורך פלאפל". וכ"כ בס' הברכה והלכותיה סי' כ"ג סעי' י"ד "על כדורי פלאפל (העשוי מחומוס מרוסק עם תערובת פתיתי לחם), יש לברך 'שהכל נהיה בדברו', כיון שמערבים בו תבלינים וקמח לדבק, ומטגנים אותו בשמן, ומלבד שנשתנה צורתו נשתנה גם טעמו, וכן המנהג לברך עליו שהכל". בס' שערי הברכה פרק כ"ג ערך פלאפל(. ילקוט יוסף דפו"ח, קיצור שו"ע סי' ר"ד סעי' י"ח "ולדינא, מאחר שהפלאפל יש בו תבלין ופירורי פת ומטוגן, ונשתנה טעם האפונים, וגם נשתנה שמו וצורתו, וגם נעשה על ידי בישול, ויש בו תערובת ואינו חומוס מרוסק בפני עצמו, לכן נהגו לברך שהכל". תורת הברכות פרק ז' סעי' י"ג "כדורי פלאפל שנתן בהם פירורי לחם או קמח לתוספת טעם או לשבוע, מברך עליהם בורא מיני מזונות, ואם נתן הקמח רק לדבק, מברך עליהם שהכל נהיה בדברו". וכ"כ בפסקי תשובות סי' ר" ח הע' מ"ז "וברכתו שהכל אף על פי שעיקרה תערובת חומוס ואפונה, מ"מ הרי הם כתושים ומעוכים ואין ניכר עליהם כלל צורת הפרי, וכדלעיל סי' ר"ב אות ט"ו".
[3] ע' שערי הברכה שם וז"ל " ויש לציין שיש סוגי סלטים העשויים מחומוס שיש בהם גרגרי חומוס שלמים ובהם פשוט שמברך עליהם בפה"א ופוטר את הסלט ואולי אף עדיף שיברך על החומוס השלם ויכוין לפטור את הסלט שבכה"ג יוצא לכו"ע" וכן שמעתי ממנו בנוגע לשאלה הזאת.
