Question:
Before maariv in shul we light the Hanukkah menorah with a berachah. After Maariv, before we leave the shul, we blow out the candles (for safety reasons). The menorah is only lit for around 15 minutes. Is it OK to make the berachah before lighting the menorah when we know we will not keep it lit for 30 minutes?
Answer:
Hello,
There is some controversy regarding whether the menorah in shul must remain lit for thirty minutes. It is preferable for it to stay lit; however, if there is any concern about theft or a fire hazard, the flames may be extinguished before leaving.
As a side point, in certain places in Europe, the practice was to extinguish the candles when everyone went home immediately after Maariv, and then relight them in the morning for Shacharis.
Best wishes
Sources:
שו"ת מלמד להועיל חלק א (אורח חיים) סימן קכא "ובמקומות שמדליקין גם בשחרית בתפלה, מכבין הנרות לאחר תפלת ערבית כדי שישאר להדליק מהן לתפלת שחרית וכן הוא המנהג כאן בבערלין בכל בתי כנסיות. ומצאתי בספר שדה חמד בסוף ערך חנוכה שהביא תשובת בנין שלמה (ספר זה אינו בידי וכנראה מחברו מוהר"ש מ"ץ דק"ק ווילנא) שחקר טעם על מה שנוהגין בכמה מקומות בבתי כנסיות ובתי מדרשות להדליק נרות גם בעת תפלת שחרית על מה הוטבע מנהג זה, ועיי"ש מה שכתב ולי נראה דהמנהג נתיסד לפי שברוב פעמים לא דלק בערב כשיעור והשלימו זה בשחרית, ואף שבבית אין להדליק נ"ח בשחרית היינו דשם לא נתקנה כלל בלילה דשרגי בטיהרא מאי מהני, ואף דמנורה דלקה (לכה"פ נר מערבי) גם ביום, מקדש שאני (וע' שו"ת הרשב"א סי' ש"ט ולח"מ פ"ג מה' תמידין ומוספין הי"ב). ומ"מ בביה"כ דעיקר טעם הדלקה לפרסם הנס גם ביום מדליקין... והשתא מיושב ג"כ המנהג שאין ממתינין בערב בביהכ"נ עד שדלקו חצי שעה, דהא שיעור חצי שעה היינו משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק, ושיעור זה לא שייך כלל לביהכ"נ, אלא דלא פלוג בין ביהכ"נ לבית היחידים, אך במקום שנהגו להדליק בביהכ"נ גם בשחרית, שפיר יש לצרף הדלקת שחרית להדלקת ערבית". וכן ע' מקור חיים (בכרך) (כולל קיצור הלכות) סימן תרעב סעיף ב "יכול לכבותה. מנהג ישובים מכבין בערב אחר בית הכנסת וחוזרים ומדליקין בבוקר".
וכן פסק להתיר בשו"ת רבבות אפרים ח"ג ס' תע"ג אות א'. וכן ח"ה ס' תל"ב אות ה', ומביא ראי' מ משנה ברורה סימן תרעא ס"ק מו וז"ל "להדליק בבה"כ בין מנחה למעריב - ר"ל אפילו הנוהגים להדליק בכל יום בצה"כ בבהכ"נ נוהגים אחר מנחה בשעה שהעולם מקובצים וגם דלאחר מעריב אין נכון לעכב העולם לזה דצריך כ"א למהר לילך לביתו ולהדליק נ"ח". וכן ראיתי שכ' הרב י. ברקוביץ שליט"א. וע' פסקי תשובות ס' תרע"א אות י"ז.
מצד שני ע' תשובות והנהגות ח"ב סימן שמב
אות ט' וז"ל "והנה לכאורה אם דולק עד שכלה רגל המתפללים וודאי יצא, אמנם זה אינו דלפוסקים דהדלקה בביהכנ"ס הוא בשביל להוציא את מי שאין לו בית וודאי השיעור כבכל בית, ורק לכלבו דההדלקה משום במקהלות ברכו ד' יהא סגי עכ"פ עד שיוצאין כל המתפללים, וע"כ למעשה ניזל לחומרא, ואפשר שלכן הכריע כן הפמ"ג". וע' שו"ת שבט הלוי חלק ח סימן קנו
ואשר נשאל בענין הדלקת נ"ח בבית הכנסת המבואר סי' תרע"א אם מותר לכבות הנרות לאחר שכולם הלכו משם, אעפ"י שהוא רק תוך חצי שעה.
הנה הדלקת נ"ח בביהכ"נ כמה טעמים נאמרו בה דבב"י סי' תרע"א כ' משום האורחים שאין להם בית שמוציאים אותם בהדלקה זו, וא"כ נרות אלו הם נרות חנוכה שלהם, ופשיטא דאין לכבות אותם לכתחלה לפני הזמן כמו שאר נ"ח בבתים, אלא גם לשאר טעמים שנאמרו בזה [דהח"צ סי' פ"ח פקפק על הב"י בזה], דהיינו זכר למקדש שהי' מדליק בו מנורה ועיין בריב"ש סי' קי"א וש"פ א"כ אין סבה לכבות כשהולכים משם דמכ"מ המנורה דולקת כמצותה במקדש [מעט] ואולי לטעם שנאמר עוד כדי לפרסם הנס לרבים זה שייך רק בשעת ההדלקה וכשהם נמצאים שם, מכ"מ למעשה אין כדאי לכבות כנ"ל, אם לא משום חשש גנבה או דלקה". וכ' בס' פניני חנוכה (עמ' קכח) בשם הגריש"א דאף אם כולם הולכים לביתם אין לכבותם. וע' משנה אחרונה הערות סימן תרעא הערה שעד בשם ס' ועלהו לא יבול (ח"א עמ' רל"ז עמ' רלו) שכתב בשם הגרשז"א שבשעת הדחק, כגון שכיבדו אותו בהדלקת נ"ח בביהכנ"ס שאין הנרות דולקות בו חצי שעה, רשאי להדליק ולברך אף על פי שיודע שלא ידלקו חצי שעה".
