Question:
I was unaware at the time of my marriage that halachically there is also nisuin, knowing only about kiddushin. I was familiar with chupah and yichud, but I didn’t realize they were part of the halachic marriage process. I thought chupah and nisuin were just customs or traditions. If I didn’t know that standing under the chupah is nisuin, how could I have had the proper intent for nisuin? Is my nisuin valid?
Something tells me it is, but I would appreciate guidance from the Rov for clarity.
Thank you!
Answer:
Hello,
You are correct; it is okay. Although some people are careful about this, the minhag and numerous poskim hold that nisuin doesn’t require intention for a kinyan; intention to get married is enough. When you were under the chuppah, whatever was done was part of the marital ceremonies, and that is enough for nisuin.
Best wishes
Sources:
ע' ס' ישמח לב ח"ב עמ' ע"ט בשם הסטייפלר זצ"ל וז"ל "ענין קנין נשואין צריך ביאור הלא כבר קנה ומה חוזר עוד וקונה בה. והקנאה דהקירושין הם קנין מצר הדין שמכח הדין כבר היא אשתו, אבל במציאות אכתי אינה ברשותו לנהוג בה כאיש ואשתו. והנשואין הם עשיית המציאות שמעכשיו היא כבר במציאות אשתו ואזי חל עלה תורת ביתו זו אשתו (יומא יג א) ותירת שאירו זו אשתו (סנהדרין כח ב) וכל כמה דלא כניס לה במציאות לא נקראת ביתו ושאירו. משו"ה אינו יורשה ולא מטמא לה ואינו מפר נדריה דבענין שתהא ביתו ושאירו (עי' ביומא ובסנהדרין שם ובפ' נערה המאורסה בנדרים).
ולפי זה י"ל דכמו ביבמה א"צ כוונה לקנין משום שכבר זקוקה ועומדת היא, ה"נ לקנין נשואין א"צ כלל כוונת קנין כיון שכבר קנוי' ועומרת לו. ומשום הכי א"צ שיתכוונו לשם קנין והא דנתייחדה עמו שלא לשם נשואין לא משוי לה נשואה היינו משום דצריך עכ"פ כוונה להיות מעכשיו במציאות ברשותו כדרך איש ואשתו דאל"כ אין כאן מציאות כניסה, אבל כל שהסכימו להיות כנוסה אצלו מעכשיו ועשו מעשים המועילים לשוויי' כנוסה כגון ביאה וחופה שפיר נעשית נשואה אע"פ שלא נתכוונו לשם חלות קנין אלא לשם כניסה במציאות". וכן הביא שם מר' מ. פיינשטיין זצ"ל " אבל הנשואין אין זה מגדר קנין והקנאה אלא שהוא דין תורה לכמה דברים כגון ליורשה ולטמא לה ולהפרת נדריה וכיוצא בו בענין שיהא בית אשה ושארו, משום כך אם נעשה מעשה נשואין ואח"כ איגלאי למפרע שגם להאב היה ניחא שפיר מהני הנשואין למפרע ולא בענין בזה דעתו בפועל כיון שאין זה הקנאה וקנין". וע' גם בפירושי איברא להגרי"א הנקין סי' ג אות י"ח". וכן מנהג רובא דעלמא שאין מכוונים בכל מעשה נישואין לשם קנין נישואין. אמנם ע' בס' האירוסין והנישואין עמ' רכ"ט הערה של"ג שמביא מכמה פוסקים שהחמירו בזה.
