Question:
My mother, not realizing, put a bag of food containing prepackaged candy and nosh in an open suitcase under my bed. I usually sleep on one side of the bed, and the food was on the other side. It is possible that during the night my foot moved and it was a little over it. Am I allowed to eat the food?
Answer:
Hello,
The idea is not to place food under a bed, especially not under a person’s body in the bed. Nevertheless, in retrospect, if food was left under the bed, according to numerous poskim it may still be eaten, and you can rely on those poskim and eat the food. If it is possible to wash the food off 3 times, that is also preferred.
Best wishs
Sources:
- המתירים -שבות יעקב (ח"ב סי' ק"ה) – "נ"ל פשוט דאין כאן חשש איסור בדיעבד רק דבכל אלו מבואר בש"ס ופוסקים דהוא רק אזהרה לכתחלה וכמשמעות בעל העיטור אך כדי שלא להוציא חלק בלי ראיה כלל נ"ל להוכיח שכן הוא דהא מצינו בסוגיא דש"ס כמה פעמים שהזהירו לחבר שלא יאכל אצל עם הארץ מפני דברים שאינם מתוקנים ובפרק חזקת הבתים דף נ"ח ע"א מטה של ת"ח כיצד כל שאין תחתיה אלא סנדלין בימות החמה ומנעלי' בימות הגשמים ושל עם הארץ דומה לאוצר בלום ופרש"י וז"ל מטת עם הארץ כל דבר מניחן תחת מטתן אוכלים וכלים עכ"ל וא"כ אמאי לא חששו חכמים איך יאכל עמו הלא חמירא סכנתא מאיסורא אלא ודאי פשוט דכל הני הוא רק אזהרה לכתחלה אבל בדיעבד אין קפידא כלל גם לא הוזכר בשום פוסק שום איסור בדיעבד בענינים אלו". וכ"פ רע"א (על מחבר ס' קט"ז סעי' ה') – "ודיעבד מותרים. שבו"י". וכן בח"א (כלל ב' סעי' ב') ופת"ת (ס"ק ד', ס"ק ה'), ילקוט הגרשוני (או"ח סי' תרמ"ט ס"ק ט') – "כ' בפ"ת יו"ד סי' הנ"ל בשם תשו' שבו"י אם נתן אוכלי' ומשקי' תחת המטה מותרי' בדיעבד ואין בזה רק אזהרה לכתחלה ע"ש". וכן הובא בשם בעל אג"מ (דברי חכמים יו"ד פרק ב' אות כ"ה) – "ובשם הגרמ"פ שמעתי, שמותר, ולא צריך אפילו ליטול את האוכל במים", וכן בהליכות אבן ישראל (ח"ב פרק מ"ג הע' ה') – "דבדיעבד מותר לאכלם, וכדעת רוב האחרונים", וכ"כ פסקי בושם (פרק כ"ה סעי' א', היכל הוראה ח"א הוראה ב'), הגרחפ"ש זצ"ל (דברי חכמים יו"ד פרק ב' אות כ"ה) – "שודאי מותר", שבט הלוי (ח"ו סי' קי"א ענף ה' אות ה', ח"ח סי' כ"ב אות ב', קובץ מבית לוי ח"ג עמ' מ"ז אות א', בענייני יו"ד עמ' צ"ג אות א') – "לא יתן תבשיל ולא משקים תחת המטה מפני שרוח רעה שורה עליהם ואם נתנם לא נאסרו בדיעבד", וכן הובא בשם הגראי"ל שטיינמן זצ"ל (הבית בכשרותו פסקי דינים אקטואליים בעניני כשרות הבית עמ' צ"ב סוף הע' י"ח) – "שמותר לאכול מאכלים ששהו תחת המיטה. שוב שאל השואל הרי הגאון אוסר, השיבו כשתהיה גאון תחמיר", וכ"פ בס' קובץ הלכות (סוכות פרק כ"ט הע' ב', שבת ח"א פרק ז' הע' ח' [לשונו מובא לקמן], חנוכה פרק א' הע' י' [לשונו מובא לקמן]) – "דדעת האחרונים להקל בזה בדיעבד", שלחן הלוי (פרק כ"ג אות ב'), וחוט שני (שאר ענייני סכנה [בתוך ס' טבילת כלים] ס"ק ז' ד"ה ולמעשה, עמ' פ"א) – "ולמעשה באוכלין שתחת המטה אין נאסרים באכילה כמבואר באחרונים. אלא דהמחמיר יחמיר לעצמו, ואין בזה משום בל תשחית, דאם אחד לא רוצה לאכול מה שיש עליו רוח רעה, אינו מחוייב", וס' הכשרות (פרק י"ח סעי' כ"ה) – "הסכמת הפוסקים, שבדיעבד, ובודאי במקום הפסד - מותר לאוכלם, וכל דבר שניתן להדיחו, יש להדיחו שלש פעמים".
- אמנם יש מחמירין, ע' ברכי יוסף (שיורי ברכה ס"ק י') – בן איש חי (שנה א' חנוכה אות י"ב, שנה ב' פר' נח אות י"ז, פר' פנחס אות י"ד, תורה לשמה סי' ק"ח) – "ואפילו בדיעבד אסור לאכול, וכנזכר בשיורי ברכה, ודלא כהרב שבות יעקב" שדי חמד (מערכת הל' כלל קמ"א אות ל"א) – "דודאי אית לן למינקט דדבר שיש בו משום רוח רעה גם בדיעבד אסור". וכן ע' בינת אדם כלל ס"ג, בנין עולם או"ח סי' ל"ג אות ט"ז [לשונו מובא לקמן]) – "שמעתי שהגאון החסיד ז"ל צוה בצנון שהניחו תחת המטה לחתוך לחתיכות קטנות ולזרקה כדי שלא ימצאנה אדם". אמנם עי' שערי רחמים (אות קנ"ו הג"ה ב') – "כתב בספר בינת אדם ... ובשו"ת בנין עולם כ' ... וזהו שלא כדברי האומרים שלא נאסר רק תחת מטה המיוחדת לישן עליו. ובשם הגר"ח מ"כ שהגר"א החמיר על עצמו באוכלין ומשקין שהי' תחת המטה רק מעט והקיל לאחרים שצוה להשקותם מזה". וכ"פ בהליכות שלמה תפילה פרק י"ג סעי' י"ז) – "ישליכם ולא ישתמש בהם כלל". וכן בדברי יציב (יו"ד סי' ל"ג אות ז'), וכן הובא שבט הקהתי ח"א סי' רכ"ד ד"ה ולגבי בשם מהר"א מבעלזא וכן בס' הכשרות פרק י"ח הע' ק"ג (מרשימות הגר"י שוב בעניני סכנה אות ב', בנתיבות ההלכה גליון מ"ו עמ' תקע"ה) –בשם בעל אור לציון "אוכלים שהיו תחת המטה יש להחמיר שלא לאוכלם". וכן ע' ילקוט יוסף (או"ח סי' ד' סעי' ל"ו, קיצור שו"ע או"ח סי' ד' סעי' ל"ו) – "ואמנם אוכלים ומשקים שהונחו תחת המטה וישנו עליה, רבו המתירים על האוסרים, וכל שכן אם היתה הקרקע שתחת המטה מרוצפת באבנים או בקורות ובעצים, שיש להתיר בדיעבד, ואפילו בהפסד מועט. ואפילו בקרקע עולם שאינה מרוצפת, אם יש הפסד מרובה בדבר יש להתיר בדיעבד".
- א) ולענין רחיצה ג"פ ע' היכל הוראה (ח"א הוראה ב') – "וכן אני מורה לכל שואל על אוכלין ומשקין שתחת המטה שאין לאסור בדיעבד, ויש להדיח את המאכל ע"י כלי ג' פעמים. ואם המאכל היה בשקית ניילון יטול ג"פ על השקית (עיין טעמי המנהגים בליקוטים ענינים שונים סעיף לט בהערה שם), ובדיעבד כלומר במאכל שאי אפשר להדיחו במים מפני שנמאס כגון לחם וכדו' מותר גם בלא נטילה ג"פ", וכן בס' הכשרות (פרק י"ח סעי' כ"ה) – "הסכמת הפוסקים, שבדיעבד, ובודאי במקום הפסד - מותר לאוכלם, וכל דבר שניתן להדיחו, יש להדיחו שלש פעמים".
