Question:
Can you please clarify the muktza status of used tissues and candy wrappers? My understanding is that a slightly used tissue, which could be used again, is not muktza and can be stored in my pocket for later. However, a fully used tissue becomes muktza and must be taken straight to the bin and thrown out. Similarly, a candy wrapper, once it is no longer used to wrap candy, becomes muktza and must be thrown out immediately. I can't give it to someone else to throw out for me. A friend told me he disagreed. He said that a used tissue can always be reused to clean up a mess or to sneeze into, and even a candy wrapper can be used to pick up a mess, e.g., if your child spat something out. He thinks that used tissues and lollipop wrappers are never muktza. Which one of us is correct? It would be great if you could provide sources.
Thank you very much.
Answer:
Hello,
Personally, I agree with you. A slightly used tissue is often kept in one’s pocket for later use, and if it is still wanted, it is not muktza. As for empty candy wrappers, people normally don’t keep or use them, even though, technically, we could find a use for them (if we look hard enough). Therefore, they are muktza right after they are removed from the candy. The poskim discuss this with regard to used milk bags or containers. See sources.
Best wishes
Sources:
מאור השבת ח"ב עמ' תקס"ג( – "בשם רשיורבך זצ"ל "דשקית חלב ריקה הוי מוקצה, - יש להוסיף, דה"ה נייר עטיפה של סוכריה, גביע של לבן ריק, מפתח שהמנעול נאבד או נשבר, סכומי"ם (סכינים כפות ומזלגות) חד פעמיים אחר האוכל, מפת ניילון חד פעמי אחר האוכל, נייר 'טישוי' (נייר רך לניגוב) אחר ניגוב קל, וקיסם שיניים משומש קצת, וכן בבקבוק קנקל ריק, ואף שיש כאלו שמשתמשים בבקבוק למלאות מים ליתן במקרר בימי הקיץ, מכל מקום על כל פנים במי שאין דעתו כן אסור. תשובה: צודק, אך [כגון] ניירות של סוכריות על השלחן הוא כגרף של רעי". וכן הובא בשם הרב אלישיב זצ"ל (אשרי האיש או"ח ח"ב פרק י"ז אות פ"ח, אות צ', מאור השבת ח"ה עמ' תרכ"ג, עמ' תת"ז הע' ל"ו*, עי' שלמי יהודה פרק ו' ס"ק מ"ז) "אם הם שקיות שאין רגילין כלל להשתמש בהם, כגון שקיות קרועות שקרען בשבת בשינוי שהוציא תכולתן, או עטיפות ממתקים כעטיפות שלגונים סוכריות שקיות חלב וכדומה, הוי מוקצה". וכן ב ששכ"ה פרק ט' דפו"ח סעי' ג' הג"ה ראשון, פרק כ"ב דפו"ח סעי' נ"ג) "וכן שקית-חלב שרוקנה מן החלב שבה, אף על פי שנשאר דבוק בתוך השקית מן השומן של החלב, מכל מקום כיון שאין דרך בני אדם להשתמש בהם, הרי הם אסורים בטלטול". ע' ארחות שבת פרק י"ט סעי' קס"א, הע' רי"א "ולכאורה לענין מעשה היה מקום לדון ולחלק בין הציורים השונים, דשקית חלב ונייר של סוכריה וכיוצ"ב נחשבים אצל כל בני אדם כפסולת ממש ולכן מסתבר טפי דהוו מוקצה משעה שנתרוקנו מתכולתן, משא"כ כלים חד פעמיים שאין רואים אותם כפסולת ואם היה צריך להדיחם ולהשתמש בהם שנית לא היה האדם רואה את עצמו כלוקח פסולת ומכינה לשימוש, לכן י"ל דלא הוו מוקצה".
