Question:
Shalom,
Is there an issue with swallowing nails or skin?
Thank you
Answer:
Hello,
According to a most poskim[1], there is an issue with swallowing one’s skin because of “ever min hachay”, according to some it can be d’orayso, and according to some it is d’rabonon. (See sources).
Regarding swallowing nails, nails are not considered edible, and therefore according to most poskim ever min hachay is not an issue. However it is still not advisable to swallow them, because they may have a ruach ra[2] on them, so that is also not advisable.
Best wishes
Sources:
[1] רמב”ם (הל’ מאכ”א פרק ב’ הל’ ג’) – “האדם אע”פ שנאמר בו ויהי האדם לנפש חיה אינו מכלל מיני חיה בעלת פרסה לפיכך אינו בלא תעשה, והאוכל מבשר האדם או מחלבו בין מן החי בין מן המת אינו לוקה, אבל אסור הוא בעשה שהרי מנה הכתוב שבעת מיני חיה ואמר בהן זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ הא כל שהוא חוץ מהן לא תאכלו ולאו הבא מכלל עשה עשה”. בן איש חי (שנה ב’ פר’ אמור אות ה’) – “וצריך ליזהר שלא לקלוף או לחתוך עור האדם בשיניו, פן ישאר קצת בין שיניו או בפיו, וגם יש לחוש שיחתוך קצת מן הבשר גם כן”. וע’ כה”ח (יו”ד ס’ ע”ט ס”ק י”א) “וצריך ליזהר שלא לקלף או לחתוך עור האדם בשיניו, פן ישאר קצת בין שיניו או בפיו, וגם יש לחוש שיחתוך קצת מן הבשר ג”כ. בן א”ח פ’ אמור או’ ה’ ואין זה אלא חומרא בעלמא … וגם מ”ש דיש לחוש שיחתוך קצת מן הבשר הוא חומרא יתירתא דכיון דיש מתירין לגמרי בבשר מן החי כמ”ש לעיל או’ ט’ למה נחוש לשמא יחתוך ולשמא ישאר בפיו ולמשהו ומ”מ נכון ליזהר וגם יש לחוש שיתרגל בכך ויחתוך גם בשבת ולאו אדעתיה”. וע”ע מעדני השולחן (ס”ק ל”ד) – “עור של אדם חי, מותר, ומ”מ יש ליזהר שלא לקלף או לחתוך עור האדם בשיניו, פן ישאר קצת בין שיניו או בפיו, וגם יש לחוש שיחתוך גם קצת מן הבשר, וכן יש לחוש כשיתרגל בכך, יחתוך גם בשבת, ולאו אדעתיה”.
[2] תורה לשמה (סי’ רי”ג) “שאלה צפרנים שנפלו לתוך הקדרה של תבשיל בהיותה רותחת על האש ואח”ך חפשו אחריהם ומצאום וזרקום אם התבשיל נמאס בכך מאחר שהרתיחו הצפרנים בתוכו ואם יש בזה משום בל תשקצו. יורינו המורה לצדקה ושכמ”ה. תשובה איתא בגמרא דמ”ק דף י”ח א”ר שמן בר אבא הוה קאימנא קמיה דרבי יוחנן בי מדרשא בחולו של מועד ושקלנהו לטופריה בשיניה וזרקנהו ש”מ תלת ש”מ מותר ליטול צפרנים בחולו של מועד וש”מ אין בהם משום מיאוס וכו’ ע”ש וא”כ השתא לפום דינא למדנו דאין בהם משום מיאוס מיהו בעל נפש לא יאכל תבשיל זה כי מאחר דרוח רעה שורה עליהן טוב ליזהר”. וע’ משנת יוסף ח”ג ס’ מ”ה אות ז’.
