Question:
Hello, Rabbi hope you are well, my question is as follows
1. Should women do mayim achronim?
2. Should it also be done on a weekday?
Answer:
Hello,
- Technically women should also wash mayim achronim the same way men do, however the widespread minhag is that they don’t. (A possible reason for this might be because there is controversy if we have to wash mayim achronim nowadays that we don’t have “melach Sidomis”. Although according to most poskim we do wash mayim achronim even nowadays, however it seems that women rely on this opinion.) A woman that is careful to wash mayim achronim should do so only in the privacy of her own home, but not is public.
- There isn’t any difference between Shabbos and the weekdays regarding mayim achronim.
Best wishes
Sources:
ילקוט יוסף (סעי’ ב’, קיצור שו”ע סעי’ ב’, בס’ אוצר דינים) – “אף הנשים חייבות במים אחרונים. ואף שיש שכתבו להקל בזה, העיקר להלכה להנהיג גם את הנשים והבנות שתטולנה ידיהן מים אחרונים”.
רבבות אפרים (ח”א סי’ ק”מ אות ג’) – “נשאלתי אם אשה חייבת בנטילת מים אחרונים, והשבתי דכל הטעמים הנאמרים באיש שייך גם כן באשה ולכן צריכה. וראיתי בס’ שלמה חדשה חלק ד’ שכתב בלשון זה בסי’ ג’ אות ב’ בענין מים אחרונים לאשה דלכאורה בין לטעם והיתם קדושים אלו מים אחרונים ברכות נ”ג ע”ב ובין לטעם מפני מלח סדומית חולין ק”ה שווה אשה לאיש. וא”כ יש להם ליטול שוב ראיתי במור וקציעה סו”ס קפ”א דכתב דיש להודיע לנשים דחייבות בנטילת מים אחרונים כמו אנשים”.
שבט הלוי (ח”ד סי’ כ”ג ד”ה לענין) – “לענין מים אחרונים אין הבדל בין אנשים לנשים מעיקר הדין אכן להפוסקים באו”ח סו”ס קפ”א דגם בזה”ז שייך חיוב מים אחרונים – והמנהג שאין הנשים נוטלות כל כך הוא ע”פ השו”ע שם דבזה”ז לא שייך כלל מים אחרונים ורק מחמירים לעצמם, ונשים לא קבלו עליהם“.
הגראי”ל שטיינמן זצ”ל (כאיל תערוג פר’ בלק תשע”ז עמ’ ג’ טור ג’) – “מרן הגראי”ל אמר לי שמסורת לו מאבותיו שזה מהקולות שהקילו בנשים”.
פסקי תשובות (ס’ קפ”א אות א’ ד”ה ברם) – “אין נוהגות הנשים ליזהר בזה”.
תשובות והנהגות (ח”א סי’ קע”ד) – “לא מצאתי שום יסוד לחלק בין אנשים לנשים, רק לאלו שמדמין שמים אחרונים רק חומרא וכשיטת התוס’ (חולין קה. ד”ה מים) שאין מלח סדומית מצוייה בינינו, ולכן אף דבשו”ע ר”ס קפ”א פסק כרמב”ם וש”פ דאף האידנא מים אחרונים חובה, מ”מ בסוף הסימן הובאה שיטת התוס’ דיש נוהגים שאין נוטלים, ואף דכתב המג”א בשם המקובלים ובברכ”י להחמיר בזה. [עיין במג”א בשם המקובלים דחמיר חיובו טובא] מ”מ נשים לא נהגו בחומרות שיסודם בסוד ה’, אבל לפי שיטת הגר”א זצ”ל מים אחרונים חיוב מדינא, פשיטא דשייך בנשים כבאנשים. וראיתי גם אצל חסידים ואנשי מעשה שגם נשים נהגו במים אחרונים, ולכן אף שיש יסוד ועיקר מן הדין לנשים לא ליטול כיון שלשיטתם אינו אלא חומרא וכמ”ש, מ”מ כשמחמירות יקבלו על כך שכרן, ובלבד שלא יבלוט באופן דיהיה מיחזי כיוהרא. וכל זה כשהידים נקיות, אבל מצוי שהידים מזוהמות מאוכל, ואז מפורש בגמרא ברכות נג: שאסור לברך בידים מזוהמות, ובזוה”ק פרשת בלק (קפ”ו) מחמיר שחייב מיתה אם מברך, וצריך לנגב היטב וכמבואר ברמב”ם פרק ו’ דברכות (הלכה כ’), ובזה נשים חייבין שזהו חיוב נטילה מן הדין וראוי להזהירן על כך”. וכן שמעתי מכמה רבנים שאם זנהרות בזה שיעשו כך רק בביתה.
