Question:
When making early shabbos if my wife isn’t ready to light candles until closer to the zman, I have a practice to stay in shul and learn to avoid coming home to the house when the candles are not lit. Is there a source to this practice?
Answer:
Hello,
There is a question discussed among the poskim, regarding a man who was mekabel Shabbos early in shul, at what time does his wife have to be mekabel Shabbos. A number of poskim[1] say that it is from the time that the husband is mekabel Shabbos, by saying mizmor shir. R’ Moshe Feinstein[2] were of the opinion that she does not have to be mekabel Shabbos then, and it is fine for her to continue doing melacha. R’ Moshe however writes, that his is regarding her own personal needs. However, regarding her husband’s needs, he says that it is preferable for her to abstain from doing melacha for him, since he was already mekabel Shabbos. There is yet another opinion[3], and this is possibly the source of your practice, that the wife may do melacha until her husband comes home. Most poskim however do not mention this as the criteria for her lighting her candles.
Best wishes
Sources:
[1] מקור חיים חו”י, קיצור הלכות על סעי’ י”ז “מותר לומר לישראל … ונ”ל דדווקא לישראל שאינו ברשותו, משא”כ עבדו ושפחתו וכ”ש בנו ובתו הגדולים סמוכים על שלחנו ואשתו טפלים לו וכלם נאסרו מיד שקיבל בבה”כ שבת, כדק”ל גבי הב לן ונברך דתלי בבעל הבית וכ”ש למ”ד גדול וסומך וכו’ דזהו קטן”. קצות השלחן סי’ ע”ו ס”ק ה’ “וכ’ הפמ”ג במ”ז סק”א, דבתפלה שהמיעוט נמשכים אחר הרוב משמע דה”ה אחר גדול הבית, ר”ל שאם גדול הבית קבל שבת בתפלה כל בני ביתו אסורים במלאכה”. שרגא המאיר ח”ד סי’ ל”ט אות ב’, ח”ה סי’ ל”ז אות ה’ “האשה צריכה להדליק הנרות קודם קבלת שבת של בעלה, וכל שכן אם רוב העיר כבר קיבלו שבת, ואם רוב העיר עוד לא קיבלו שבת, אם בעלה בבית הכנסת וקיבל שבת היא נמשכת אחר בעלה”. משנה הלכות חי”א סי’ ר”ד, “ובאים עי”ז כמה פעמים לידי חילול שבת שלפעמים הבעל הולך להתפלל קבלת שבת וחוזר הביתה ואשתו עדיין לא גמרה לבשל ועוד יותר מזה מדברת על הטעלעפאן או לא הדליקה נרות או מעשנת סיגאריא ובאין לידי חילול שבת שאם הבעל כבר קבל שבת הרי אשה נגררת אחריו”. שבט הלוי ח”ג סי’ קכ”ט
[2] שו”ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן לח ואם רק נזדמן שבשבת זו החמירו מאיזה טעם לקבל שבת קודם אין זה בדיני מנהג ולא נמשכת אחר הבעל ומותרת במלאכת עצמה בפשיטות, ובמלאכת הבעל אף שאין לאוסרה בברור מן הראוי להחמיר כדלעיל. ואם אינו לכוונת קדושת השבת אלא משום שאין רוצים לשנות זמן האכילה מהרגלם בימי החול כמו שהוא בהרבה בתי כנסיות במדינה זו, וכדחזינן שרק בימות הקיץ שהימים ארוכים עושין כן ולא בימות החורף שהימים קצרים, אין זה כלל בדיני מנהג ולא נאסר אלא הבעל שקבל כבר שבת שמ”מ היא קבלה אף שאינה לשם מצוה, אבל האשה לא נאסרה ומותרת במלאכת עצמה בפשיטות, ובמלאכת הבעל שעכ”פ חלה קבלתו עליו מן הראוי להחמיר, כדלעיל. באר משה ח”ב סי’ ט”ו, סי’ ט”ז, סי’ י”ז “אבל אם הרוב בעצמן אומרים ויודעים שהם מקדימים לקבל שבת לצורך עצמן ולהנאתן, יהיה מאיזה טעם שיהיה, עכ”פ לאו מטעמא דמיגדר מילתא, והם בעצמן בימי החורף אינם מקבלים שבת בזמן מוקדם, וגם אין ברצונם ואין בדעתם ואין בכוונתם להכריע המיעוט שיהיו נגררים אחריהם, בודאי לא חל על המיעוט דין קבלת שבת”. תשובות והנהגות ח”ג סי’ פ”ה “כה”ג שאין בהקדמה שום סייג או סרך מצוה, לא נגררים האחרים אחריהם”. הגריש”א זצ”ל הובא באשרי האיש או”ח ח”ב פרק ה’ אות י”ט “אם הבעל מתפלל בקביעות כל משך השנה מפלג המנחה, ממילא גם אשתו נאסרת במלאכה. אבל אם זה חד פעמי, אין האשה נגררת אחרי בעלה”.
[3] תשובות והנהגות כרך ג סימן פה “ונראה לע”ד פשוט, שעיקר הדין שמיעוט הקהל נגררים אחר הרוב היינו מאחר שרובם קיבלו שבת, לא נוכל לתת ליחידים לנהוג מנהג חול דמיחזי כשתי תורות, וע”כ ראוי לכולם לאחוז לחומרא, אבל בנ”ד אמנם המקדימין מקילים לקבל שבת מוקדם כדי שיוכלו לאכול עם בניהם, מ”מ כה”ג שאין בהקדמה שום סייג או סרך מצוה, לא נגררים האחרים אחריהם.
ובמק”א הבאתי הנהגת הגר”ח מבריסק זצ”ל למעשה שבית שהאשה קיבלה שבת והדליקה בו נרות חשש לעשות מלאכה באותו בית, דומיא דעיר שהמיעוט נגרר אחר הרוב, כן הוא הדין בבית דאי אפשר שלזה יהיה שבת ולזה יהיה חול, ומאחר שהדליקה לחומרא, נגרר אחריה לענין איסור מלאכה, והבאתי חולקין שאין הבעל נגרר אחר אשתו, אבל בזה שהנידון שהאשה תיגרר אחר בעלה, שמא היה מקום לסייג להחמיר, אבל בנ”ד שזהו קולא רק לכמה חדשים מפני הכרח [דאף דמצוה היא להקדים כניסת השבת, מ”מ כאן לא נעשה בשביל כך, אלא כדי להתפלל תפלת שבת לפני השקיעה כדי שיוכלו לאכול מוקדם] ואינהו גופייהו לא ניחא להו שנשייהו ינהגו כמותם ממש ויקבלו שבת מוקדם, לע”ד ההכרעה בזה היא דאף שאין צריך לכוין השעה שאומרים “ברכו” בבית הכנסת ולהדליק לפני השעה ההיא, רק ישערו באיזה שעה הבעל יגיע הביתה, ויקפידו להדליק הנרות קודם שהבעל מגיע לביתו, דכשבא לביתו צריך להיות שבת שמה, ואין לחלל שבת כשיגיע הביתה להדליק הנרות, ועל כן החיוב לנשים להדליק לפני שיגיע”. וכ”כ בשלחן הלוי פ”ו אות ה’- סע’ ד” וז”ל “ובמקום שהאשה אינה משועבדת לעצם הקבלה המוקדמת של בעלה יש להזהר שלא יבא לביתו וימצא את אשתו כשהיא עדיין עושה מלאכות בכל מצב שהוא או שרק אז היא מדלקת הנרות שאחרי שאדם מקבל את השבת אז לכל הפחות כשהוא נמצא שם בביתו צריך שתהיה שם הנהגה של שבת”.
