Question:
Hello Rabbi,
A few questions regarding misloach manot:
- What should be included?
- Must it go to a Jew?
- If it must go to a Jew, given that it is food, must it go to someone I know will say a bracha? or would it be ok to send to a less observant Jew?
Thank you
Answer:
Hello,
-
- The obligation of mishloach manos is to send one present, which consists of two different types of food to one person. There is a preference to send two types of food that are considered prominent to both the sender and the receiver. For example, when sending mishloach manos to a child, a can of soda and a bag of potato chips will be fine, however when sending it to the vice president of a company, he won’t consider it a nice gift. It is important to remember that the obligation is only to send one, after that it is nice to give to more people, and to fulfill our social obligations, however if it will kill our Purim, then maybe we should look for an alternate way to fulfill the social aspect of things.
- Yes, the mishloach manos must be specifically to a Jew, because it has to be sent to a person that is considered “ish lire’eihu”, a person to his compatriot”, and this only includes Jews.
- You are allowed to send mishloach manos to a non-religious Jew. Regarding fulfilling the mitzva of mishloach manos there is some controversy about this, and you can rely on the poskim that allow it, especially if the person is not outright anti-religious . You most probably are going to give other ones also; therefore, it isn’t really an issue.
Have a happy Purim
Sources:
- ריטב”א (מגילה דף ז. ד”ה תני, עי’ מגיה הע’ תרנ”ח) – “ר’ יהודה נשיאה שדר ליה לרב הושעיא אטמא דעגלא תילתא וגרבא דחמרא. גרש”י ז”ל שלח לו קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות, ופירש דהכא מנות איכא, ול”ג הדר שלח ליה איהו, אבל בכולהו נוסחי גרסינן קיימת בנו רבינו ומתנות לאביונים. פי’ שלא היתה יקרה התשורה בעיניו ואמר שאינה מתנה לאדם כמוהו ולא יצא ידי חובת משלוח מנות איש לרעהו, הדר שלח ליה כלומר רבי יהודה נשיאה גופיה עגלא תליתאה ותלת גרבי יין שלח ליה קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו, כלומר שזו התשורה הראויה לך”. וע’ בביה”ל ס’ תרצ”ה ד”ה “חייב לשלוח לחבירו וכו'” החיי אדם הוכיח מן הירושלמי דאם שולח לעשיר דבר פחות אינו יוצא בזה משלוח מנות וכן משמע בריטב”א לפי גירסא אחת שם בגמרא אכן שארי פוסקים לא הזכירו דבר זה ליזהר בזה לכתחלה. וע’ אשרי האיש או”ח ח”ג פרק מ”ז אות ד’ “לכתחילה ראוי לשלוח דבר שיהיה חשוב למקבל, וכן שיהיה חשוב לנותן, דהיינו שלא יהא עשיר שולח דבר פשוט שלא לפי ערכו”.
- מקור חיים (סי’ תרצ”ד סעי’ ג’ ד”ה ידי) – “מצוה שלוח מנות לכ”ע לא יצא בגוים, דק”ל רעהו דווקא, ע’ ב”ק פ”ד דל”ז ע”ב. ומ”ש איש מאת רעהו, שאני לפני מתן תורה”. ילקוט יוסף (קיצור שו”ע סי’ תרצ”ה סעיף ד’ סעי’ ל”ב, פורים מהדורת תשע”ג עמ’ תשמ”א אות מ’) – “השולח מנות לגוי לא יצא, שאינו בכלל רעהו”.
- מקראי קודש פורים עמ’ רפ”ח “המותר לשלוח משלוח מנות למי שאינו שומר תורה ומצוות, מדין ‘לפני עיוור’ (שאינו מברך על האוכל) והאם בעינן בזה ‘רעהו במצוות’. תשובה: בודאי בעינן רעהו במצוות”. תשובות והנהגות (ח”ג סי’ רל”ו אות ו’) – “משלוח מנות למחלל שבת דעתי שאין יוצאין בזה, דלא נקרא רעך לזה, ואין לנהוג בו ריעות וידידות”. ילקוט יוסף קיצור שו”ע סי’ תרצ”ה סעיף ד’ סעי’ ל”ג, פורים מהדורת תשע”ג עמ’ תשמ”א אות מ”א) – “השולח מנות לאדם שאינו שומר תורה ומצות ומחלל שבת בפרהסיא, אם הוא בגדר יודע את רבונו ומורד בו, לא יצא, מאחר שדינו כגוי אך אם אינו אלא כתינוק שנשבה בדיעבד יצא. ועל כל פנים לכתחלה יש לשלוח לעמיתו ירא שמים השומר תורה ומצות”.”. קובץ הלכות (פורים פרק ט”ו סעי’ ל”א, הע’ ל”ט) – “אם נתן משלוח מנות למומר לחלל שבתות יצא ידי חובתו. [דהנה אם אמנם שהרמב”ם כתב דמומר ה”ה כעכו”ם לכל דבריו, לאו לכל מילי נשנית, ובודאי אע”פ שחטא ישראל הוא (סנהדרין מד.), ונראה דמומר הוי שפיר בכלל רעהו ויצא ידי חובתו בהכי]”. חוט שני (יד בפורים פרק ל”ב הע’ פ”ה) – “אפשר לשלוח מנות גם למי שהוא אינו שומר תורה ומצוות, ונחשב לרעהו”.
