Question:
Can a person learn Tanach and/or say Tehillim for praying purposes after chazot? Can I follow the Chatzot of the Levush?
Answer:
Hello,
According to the basic halacha, it is permitted[1] to learn Tanach even at night, however there is a preference not a prohibition to learn Tanach during the daytime. However according to kabala one should not learn Tanach at night. Regarding learning Tanach at night most poskim do not differentiate between before or after chatzos.
Regarding saying Tehillim, according to numerous poskim[2], saying Tehillim is not included in the idea of not learning Tanach at night. Others say that it is permitted specifically after chatzos[3]. Everyone agrees that when it is needed and for prayer purposes, that it is permitted, such as when davening for a sick person[4].
I am not aware of a chatzos of the Levush.
Best wishes
Sources:
- א) [1] שעה”צ (סי’ רל”ח ס”ק א’) – “כתב בבאר היטב שאין לקרוא מקרא בלילה, ובפרי מגדים משמע דיכול לקרוא מקרא. ונראה דאפילו להמחמירין לית בזה אסורא, אלא שלכתחלה יותר טוב ללמוד מקרא ביום. ונובע דבר זה ממה דאיתא במדרש שהיה הקב”ה לומד עם משה מקרא ביום ומשנה בלילה”. מהרש”ם (ח”א סי’ קנ”ח) “ובע”כ דהכא אין מצותו קבוע ביום והוא רק ממדת חסידות שלא לקרות מקרא בלילה”. בצל החכמה (ח”ד סי’ מ”ד, סי’ מ”ו) – “גם להאריז”ל רק אין ראוי לקרא מקרא בלילה אבל אין איסור בדבר”.
- [2] אשל אברהם (בוטשאטש, על באה”ט ס”ק ב’) – “יש לומר שאין שום קפידא על אמירת מזמורי תהלים בלילה לכולי עלמא, כיון שקבע השי”ת שאמירת תהלים יהיה חשוב כנגעים ואהלות [מדרש תהלים פ”א], אם כן הרי זה כלימוד משניות שזמנו בתחילת הלילה. ובמקום אחר כתבתי עוד שאולי אין קפידא כשאומרים בעשרה. גם עיקר הקפידא היא על לימוד המקרא. ועל ידי זה יש זכות על כל המנהיגים ונוהגים לומר מזמורים אחר מעריב. וארבעה מזמורים ראשונים דתהילים נוהגים רבים וכן שלמים על פי האר”י ז”ל לומר קודם שינה. ומה שיש מנהיגים שלא לומר אחר מעריב מזמור כ”ד וח’ וכ”ט או למ”ד, שנהגו לאומרם מקודם, כוונתם כדי לעורר התבוננות לטוב להנצל ממצות אנשים מלומדה בלבא רחיקא, וטוב מעט בכוונה”.
- מטה אפרים (סי’ תקפ”א הג”ה על אלף המגן ס”ק ט”ז) – “ובענין מה שנוהגין בהרבה מקומות לומר תהלים בין מנחה למעריב והיה נ”ל לכאורה שהוא כנגד המקובלים ז”ל שכתבו שאין תנ”ך בלילה. אכן מצאתי בס’ אשל אברהם להגה”ק מבוטשאטש ז”ל בסימן רל”ח סעיף ב’ שכתב שאין שום קפידא על מזמורי תהלים בלילה לכו”ע. דהוי כלימוד משניות שזמנה בתחילת הלילה. ואולי אין קפידא כשאומרים בעשרה ועיקר הקפידא הוא על לימוד המקרא יע”ש”.
- עי’ לקוטי מהרי”ח (סוף סדר תיקון חצות) – “עיין בספר נחלה לישראל בשם ספר זכור לאברהם (ח”א ערך ל’ אות ס”ז) שהביא בשם מקובלים שנמנעו מלומר תהלים בחול כל שלא העיר השחר מטעם אזהרת האריז”ל שלא לקרות מקרא בלילה, והוא החזיק במנהג העולם שאין מדקדקין כלל בזה, דשאני תהלים שדוד המלך בעצמו יסדו בחצות לילה, כמאמר חכמז”ל ריש ברכות (ג:) דעד חצות היה עוסק בתורה ומכאן ואילך בשירות ותשבחות, וגם מצינו במדרש הובא בחידושי אגדות מהרש”א פרק א’ דמגילה (ט”ו:) שיעקב אבינו אמר תהלים בלילה, וגם דאומרין אותה דרך תחנה ובקשה, ואזהרת האריז”ל הוא דוקא דרך לימוד ע”ש, ועיין בסידור היעב”ץ (סו”ס סדר תיקון חצות אות א’) אחר תיקון חצות כתב שם באר היטב שמותר לומר תהלים ע”ש, ועיין בספר אור צדיקים (עמוד התפלה סימן א’ אות י”א) שכתב דאזהרת האר”י אינו אלא קודם חצות לילה אך מדברי שאר ספרים לכאורה לא משמע כן”.
- לבושי מכלול (סי’ ד’ אות י”א) – “ליקוטי מהרי”ח …”.
- עי’ שדי חמד (שו”ת אור לי סי’ מ’ ד”ה ומ”ש) – “אבל לומר מזמורי תהלים ליכא קפידה כיון שהם שירות ותשבחות והיה נראה דהכי מסתבר ומקרא מסיועה חצות לילה אקום להודות לך דמשמע דשירות הללו ייסדם דוד המלך בלילות ועיין …”.
- קהלות יעקב (ארחות רבנו ח”א עמ’ צ”ז אות קל”א) – “מו”ר (שליט”א) זצוק”ל אומר תהילים בלילה גם לפני חצות ואף בימות החול בין על חולה ובין הקביעות היומית שלו, מו”ר רגיל לומר הרבה תהילים בכל יום (בזמן שמו”ר מחכה למעריב בימות החול בביהכ”נ ראיתי שאומר תהילים ובתקופת מחלתה של זוגתו הרבנית (שתחי’) ע”ה שחולה הרבה שנים מקדים הרבה פעמים הליכתו לביהכ”נ לערבית ואומר תהילים וכשבאים לשאלו אינו משיב באמצע הפרק אלא מראה לשואל עד שיסיים את הפרק)”.
ציץ אליעזר (ח”ח סי’ כ’, חי”ז סי’ ג’, חכ”ב סי’ ז’ אות ב’) – “בנוגע למקרא תהלים בלילה, ג”כ נחלקו בזה הדיעות בזה, אם זה רק קודם חצות לילה, או אפילו עד לפני עמוד השחר, אבל רבו גם רבו הפוסקים דס”ל שבכלל אין מקרא תהלים בכלל זה הואיל וזה בא בדרך תפלה ובדרך של שירות ותשבחות יעו”ש באשל אברהם, וספר אור לי שם, וכן יעוין מזה בספר שו”ת חיים שאל להחיד”א ז”ל ח”ב סימן כ”ה, ועוד לו בספרו שו”ת יוסף אומץ סימן נ”ד, וגם לרבות בספר בן איש חי ש”א פ’ פקודי אות ז’ ובספרו שו”ת רב פעלים ח”ב חאו”ח סימן ב’, וכן בכף החיים או”ח סימן רל”ז סק”ט, ובספר ליקוטי מהרי”ח בסוף סדר תיקון חצות יעו”ש והדברים ארוכים”.
- [3] בן איש חי (שנה א’ פר’ פקודי אות ז’, עי’ רב פעלים ח”ב סי’ ב’) – “וכתב הגאון חיד”א ז”ל ששמע מאדם גדול ומקובל דיש לחלק בין קריאת תהלים לשאר המקרא ע”ש, ויש לסמוך על דבריו בקריאת תהלים אחר חצות לילה דוקא”.
- נימוקי או”ח (ס”ק א’ ד”ה ועיין) – “אשל אברהם … המדקדקים נהגו להחמיר בזה ולא שמענו כלל שיאמרו תהלים (גם בציבור דנפיש זכותם) בחצי לילה הראשונה”.
- כה”ח (סי’ רל”ז ס”ק ט’) – “אמנם בענין אמירת תהלים המנהג לומר אחר חצות ואפילו בלילי חול ונראה הטעם משום שהוא ששירות והודאות וכתיב חצות לילה אקום להודות לך וכו’ ועיין ברכות ג’ ע”ב ודוק”.
- ישכיל עבדי (ח”ד קו”א או”ח סי’ ב’, עי’ לשונו לקמן) – “ופוק חזי מאי עמא דבר שכן נהגו בכל תפוצית הגולה מעשים בכל יום”.
- באר משה (ח”ד סי’ כ”ב) – “ותהלים אחר חצות בכל אופן שרי, ולפני חצות לצורך חולה שרי”.
אור לציון (ח”ב פרק מ”ו אות ס”ד, הע’ ס”ד) – “אין לומר תהילים בלילה קודם חצות, ואפילו בשביל חולה, אלא אם כן אומרם בציבור, ואחר חצות מותר לומר בכל אופן. [בשער המצוות בפרשת ואתחנן כתב שאין ללמוד מקרא בלילה, מלבד בליל שבת ויו”ט, ע”ש. וראה בספר יוסף אומץ סימן נ”ד להגאון חיד”א וכן בספרו חיים שאל ח”ב סימן כ”ה, שהביא שהרש”ש הסתפק שמא אין לימוד תהילים בכלל האיסור, ע”ש. וראה עוד בזה בשו”ת רב פעלים ח”ב חאו”ח סימן ב’, ע”ש, ועכ”פ היום המנהג להקל בזה אחר חצות, וראה גם בכה”ח בסימן רל”ז אות ט’, שכתב שכן המנהג להקל לומר תהילים אחר חצות, וכתב טעם בזה, ע”ש. וכן יש להקל קודם חצות כשאומרים בציבור, וכמ”ש באשל אברהם בוטשאטש בסימן רל”ח, ע”ש]”.
- א) [4] באר משה (ח”ד סי’ כ”ב) – “ותהלים אחר חצות בכל אופן שרי, ולפני חצות לצורך חולה שרי”.
- ב) בצל החכמה (ח”ד סי’ מ”ו) – “לומר תהלים בלילה עבור חולה פשיטא דשרי”.
- ג) ציץ אליעזר (ח”ח סי’ כ’) – “מכל האמור נלפענ”ד דשפיר יש להתיר בשופי אמירת תהלים בלילה בדרך תפלה ותחנונים למרי נפש בעת צרתם ולחלות ולחנן לפני יוצר כל להוציא ממסגר נפשם או נפש קרוביהם האסורים באסירי עני וברזל, כאשר ידוע ומפורסם בכל הספרים הקדושים כי מקרא התהלים בכוונה ובהכנעה כחו אתו לדחות כל מיני פורעניות ופגעים רעים וכל מחלה וכל תקלה ממנו ומעל אנשי ביתו ומשפחתו, ולפתוח שערי ברזל נעולים ולקרוא לאסירים דרור”.
