Question:
I have a sensitive question,
If one spills semen and it comes into contact with their clothing, does the clothing become impure? In such a case, would it be necessary to dispose of the garment?
I have been struggling with maintaining proper Shmiras Habris, and as a result, I have been discarding my clothing due to a sense of negative energy associated with them. I’m unsure if this feeling is justified or if there are alternative practices I should follow, such as washing the clothes and wearing them again.
I would greatly appreciate any guidance and references to relevant Halacha sources on this matter. Thank you in advance for your assistance.
Answer:
Hello,
It is wonderful that you are careful about shmiras habris. Regarding your question, although there is some controversy about this, the poskim including the Mishna Berura, and Shulchan Aruch Horav pasken that semen is not like fecal matter, and although one should be preferably wipe any of it off, or to wash it off, if it wasn’t done the person may still daven. Regarding if it is on one’s clothing, if it is on underwear, which are covered by another article of clothing, one’s pants (trousers), the poskim say that it is permitted for one to daven this way. Yes, it is true that it is preferred not to have it even on a garment that is covered, however it is important to know the basic halacha.
You should not be concerned that your clothing are impure, as nowadays we are all considered ritually impure. (As a side point this is why most poskim forbid ascending the Temple Mount). Therefore, there is no need for you to be concerned about this, and you should definitely not throw out your clothing because of it, as that would be wasting the clothing for naught. The clothes don’t even have to be washed, however there is a preference to do so.
Best wishes
Sources:
משנה ברורה סימן עו ס”ק טו “דינו כצואה – ר”ל ע”כ יש להחמיר בה כשהיא על בשרו אף שהיא מכוסה כמו בצואה וכנ”ל אבל כשהיא על בגדיו ומכוסה שרי לכו”ע וכנ”ל בצואה וי”א דאינו כצואה מיהו בס”ח סימן תק”ט מוכח דאפילו על בגדיו ומכוסה יש לרחצו או לפשטו שלא יהיה דבוק בו הטומאה ומכ”ש כשנכשל ח”ו ע”י קרי שלא יהיה לו למזכרת איסור”: וכן בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן עו סעיף ד “ואפילו בשכבת זרע שעל בשרו נכון להחמיר בה כמו בצואה אף על פי שהיא מכוסה בבגדו אף על פי שמעיקר הדין אינה כצואה כלל ומכל מקום א”צ לרחוץ במים אלא א”כ היא יבשה כבר אבל אם עדיין היא לחה מקנחה במפה ודיו במה דברים אמורים כשהיא על בשרו אבל על בגדו ומכוסה שמותר אפילו בצואה כמו שנתבאר לעיל כ”ש בשכבת זרע שאינו כצואה כלל מן הדין ומכל מקום מקצת חסידים הראשונים היו משמשים מטותיהם ערומים שלא תדבק שכבת זרע בחלוקיהן אף על פי שהוא מכוסה מלמעלה וכן היו מחמירים על עצמן שלא יהיה על בגדיהם אפילו טיפי מימי רגלים וכ”ש טיפות צואה”
וכן ע’ בפסקי תשובות אורח חיים סימן עו אות ו וז”ל “רמ”א: ושכבת זרע על בשרו דינו כצואה. ומסקנת הפוסקים שמעיקר הדין אין דינה כצואה, אלא נכון להחמיר בה כצואה, בין כשהיא לחה ובין יבישה, וכפי דברי ספר חסידים (סימן תק”ט) המובא במג”א (סק”ז) ומשנ”ב (סקט”ו) והמקובלים שיש מאד ליזהר משכבת זרע על גופו או בגדיו ולסלקה בהקדם האפשרי, ובפרט כשנכשל ע”י ראיית קרי, למען לא יהיה לו מזכרת עוון. וכיון שמעיקר הדין אין דינה כצואה, לכן לא אסרו להרהר בדברי תורה וקדושה נגדה, וכן רשאים להקל לכתחילה בכל ספק, כגון רחץ במים או קינח במפה אפילו יתכן שנשאר רושם אין להחמיר כלל וכלל, ובלחה סגי בקינוח אפילו בלא רחיצה, וביבשה סגי ברחיצה גרידא אפילו בלא שפשוף וניגוב. וכמו”כ אין מקום להחמיר אלא כשהיא על גופו או בגדיו, אבל לא כשנמצאת על מצעיו, והבו דלא לוסיף עלה”.
