Rav Baruch Rubanwitz a Dayan in the Beis Hahora’ah

  1. The Chofetz Chaim recommends setting aside one-third of one’s maaser money to be used for loans. One fulfills the mitzvoh of tzedokoh when lending money to Jews or giving it to a lending gemach. Not only is it permissible to use maaser money to lend to others; it is even encouraged.[1] The only restriction is that when the gemachim in the city have enough money for all the lending needs of the community, any additional maaser money should be used for other forms of tzedokoh instead.
  2. Even if a person has an ulterior motive and prays for divine assistance in the merit of the mitzvoh of lending money (e.g., bless my company, bring success to my children, help me get to Olam Habo, or heal someone dear to me), it is still considered a complete mitzvoh. As long as he realizes that this is a mitzvoh and wishes to perform the mitzvoh, he does not ruin the essence of the mitzvoh by hoping to benefit from the benevolent act.[2]

2.1.                     The only restriction regarding ulterior motives is if a person uses his donation to the gemach in order to glorify himself or embarrass a needy person or manipulates his donation for some evil purpose.[3] Not only will such a person forfeit any reward for the mitzvoh performed; he is also liable to receive just retribution.[4]

2.1.1.  Nevertheless, it is appropriate to publicize donors to tzedokoh and loan gemachim. The Torah itself publicizes the names of people who performed good deeds. In doing the same, the community rewards the generosity of the donor by keeping his memory associated with benevolence and also encourages others to perform mitzvos of chesed.[5] Thus, a donor has a right to request that his name be publicized, but it is inappropriate to glorify oneself and compare oneself to others.

  1. A person who embraces the mitzvoh of lending money to others is a baal chesed and is emulating the character traits attributed to Hashem.[6] Humanity is unique in that people were formed in the image of Hashem. That image is understood as the capacity to copy the good qualities that Hashem is described as having. In other words, a baal chesed is God-like.[7] The Chofetz Chaim asserts that one who emulates Hashem by doing chesed thereby clings to Him and will be rewarded by sitting in front of Hashem and experiencing eternal bliss.[8]
  2. A person who treats others with chesed has a right to expect Hashem to deal with him with kindness and mercy. One of the laws of justice established by Hashem is that He will treat people in the way that they treat others. Thus, if someone is kind to others and helps them out in their time of need, that person has initiated a wave whereby Hashem is empowered (figuratively speaking) to act benevolently vis-à-vis the world. That same person also merits being the recipient of Hashem’s kindness in his time of need.[9] One of the reasons that the Torah forbade charging a Jew interest on a loan is to increase generosity and chesed in the world. Should people lend money without interest, their benevolence will act as a catalyst for Hashem to treat the world kindly.[10]
  3. Helping others (in any way, including by lending money to them directly or contributing to an existing gemach) bears fruit for generations in this world, although the principal reward is in Olam Habo. Chesed is more powerful than tzedokoh in this regard. The merit of tzedokoh lasts for three generations, whereas the merit of chesed lasts forever. In a way, chesed is more powerful than Torah study. Rav Chanina ben Teradyon said to Rav Elazar ben Parto, “How fortunate you are that despite having been caught by the authorities for five violations you will be saved in the merit of your Torah and chesed. Although I was caught for only one violation, I will not be spared because I have only the merit of Torah and not that of chesed” (Avodah Zoroh 17b). There are numerous additional sources that indicate how the merit of chesed helps a person in times of distress.[11]
  4. During times when tragedies are occurring and Hashem’s arm of justice seems punishing, the tool we can use to inspire goodwill and turn the tide towards mercy and blessing is chesed (when the underlying sin causing the tragedy was reversed through teshuvoh).[12] Even when the merit of the avos and imahos is spent, those who cling to acts of chesed can still find salvation from their troubles.[13]
  5. Chesed is instrumental in redeeming the Jews from among the nations.[14]
  6. Chesed is considered more beloved to Hashem than a thousand korbanos offered on the mizbeach by Shlomo Hamelech.[15]
  7. Megillas Rus has few halachos; it was written just to teach how much reward a person who performs chesed receives. Boaz merited having Dovid Hamelech among his progeny and a covenant between Hashem and his subsequent descendants because of the kindness he showed Rus.[16]
  8. Rain falls in the merit of chesed.[17]
  9. A person who deserves to die may be spared due to acts of chesed.[18]
  10. Using one’s body to perform acts of chesed infuses all parts of the body with holiness and can prevent one from falling prey to the yetzer hora and performing forbidden acts.[19] It is as though physical limbs that have become accustomed to doing the will of Hashem were surrounded by an aura of holiness, which curbs their compliance with evil thoughts of transgressing Hashem’s will.
  11. A person who is having fertility problems and regularly performs acts of kindness (regularly lending money through a gemach is a good way to be constantly involved in chesed) will earn merit that is specifically helpful for having children. Even more specifically, in the merit of constant involvement in chesed, one merits having sons who will be wise in Torah and wealthy.[20]
  12. In calculating the amount of reward someone deserves for lending money, Hashem takes notice of the benefit the recipient received from the loan. For example, if the money was used for medical purposes and helped the recipient recover from a serious illness, the lender now has credit for the lifesaving treatment. Since the loan (no matter how small the sum) generated lifesaving treatment, it will entitle the lender or a close relative of the lender to refuah.[21] Furthermore, the lender gets credit for any indirect benefit that can be traced to the loan. For example, should the person become healthy and teach Torah, save lives, or do any other good deed, all those good deeds are added to the merit of the person who performed the chesed that made the deeds possible.[22]
  13. Just as one should make sure to learn something every day, one should perform an act of chesed every day. In modern times Torah and chesed are the tools with which our sins can be forgiven. Each of us becomes a new spiritual being every day, so we need to do some act of chesed every day.[23] After one establishes a loan gemach that is run by gabboim and volunteers, the mitzvoh is in progress even while one sleeps or is involved in other activities.[24]
  14. By learning Torah and performing chesed, one merits financial success.[25]
  15. When contemplating how to memorialize a deceased relative, one should consider doing something that will cause recurring mitzvos to happen. Spending money on an expensive stone with fancy lettering or flowers and pretty trees near the grave is hardly a good use of the money. Once the deceased has reached olam ha’emes, he recognizes the value of Torah and mitzvos and the insignificance of material matters. A simple stone should suffice; the balance should be used for Torah and mitzvos.[26] Purchasing a Shas for a beis midrosh with an inscription stating that it was purchased in memory of the deceased or adding to an existing loan gemach in memory of the deceased relative is an appropriate memorial. These types of things will actually help the neshomoh of the deceased come closer to Hashem. Since the deceased indirectly led people to fulfill more mitzvos and spread Hashem’s glory in this world, he reaps the benefits as well.[27]
  16. Even if a person can’t give money himself, inspiring others to perform chesed and donate to a loan gemach is praiseworthy and earns him reward.[28]


[1] עיין אהבת חסד ח”ב פי”ח אות א’ וז”ל טוב שירגיל את עצמו להפריש מעשר מכל מה שיזמין לו השם רוח בעניניו, ומזה יפזר שני שלישים לצדקה, כי עניים שצריך ליתן להם במתנה מצוי יותר, ושליש יהיה מונח אצלו כדי לקיים בו מדת חסד. ובהגהה שם ביאר כוונתו שאותו שליש המיועד לחסד ר”ל להלואות. וז”ל ההגהה, דאף דעיקר מעשר הוא לתנו לעניים, הלא להחזיק ידי מך בהלואה גם הוא לצדקה יחשב כמבאר ברמב”ם הלכות מתנות עניים (פ”י ה”ז) ובספר המצוות שלו מ”ע קצ”ה ע”ש וביו”ד סימן רמ”ט ס”ו עכ”ל.

אולם בהמשך הפרק שם כתב דלכאורה אי”ז אלא לדעת הרמב”ם והשו”ע הנ”ל דס”ל דהלואה הוי בכלל צדקה, אמנם לדעת הרמב”ן דהלואה הוי מצוה בפנ”ע מהנכון להחמיר אם לא התנה לזה בתחילת קבלתו את מצות מעשר כספים. דאם מלכתחילה קבל ע”ע לתת לדבר מצוה ולא רק לעניים, יכול להמשיך לתת לדבר מצוה. ומ”מ כתב דאף אם התחיל לתת מעשר רק לעניים, נראה דיש להקל להתחיל לתת מעשר כספים להלואות. דהנה כתב הש”ך סימן רמ”ט סק”ג בשם הפוסקים דאפילו שאר דבר מצוה מותר לעשות ממעות מעשר כגון ליקח בו ספרים ולהשאילן לאחרים.

[2] ואין סתירה בזה למש”כ בסימן ס’ ס”ד דמצוות צריכות כוונה והיינו שיכוין לשם מצוה דהכא נמי מכוין לשם מצוה אך שהוא רוצה שייטיב לו השם יתברך ג”כ עבור זה על כן מצוה שלימה היא. ויותר טוב אם הוא מכוין בהמצוה רק לשם השם שצוה ע”ז בתורה כי אז ע”י כח קדשת המצוה שנעשית על אופן היותר נעלה נתעורר למעלה על ידי זה מדת החסד מאד מאד, ונמשך מדת החסד על כל מציאות הבריאה עכ”ל באהבת חסד ח”ב פרק כ”ג אות ב’.

[3] עיין דרך אמונה פ”י ממתנות עניים ס”ק צ’ בציון ההלכה.

[4] לא יתפאר אדם בצדקה שנותן ואם מתפאר לא די שאינו מקבל שכר אלא אפילו מענישין אותו עליה (רמ”א יו”ד סימן רמ”ט סי”ג).

[5] ז”ל הרמ”א שם סי”ג, ומ”מ מי שמקדיש דבר לצדקה מותר לו שיכתוב שמו עליו שיהא לו לזכרון וראוי לעשות כן עכ”ל. ומקורו משו”ת הרשב”א סימן תקפ”א ומבאר שזו מדת חכמים ומדת ותיקין כדי ליתן שכר לעושי מצוה ומדת התורה שהיא מפרסמת עושי מצוה. ובנקודת הכסף שם הוסיף דמשמע משו”ת הרשב”א דאפילו הקדיש כבר מותר שיכתוב שמו עליו ואין הצבור יכולין לעכב עכ”ל.

[6] הא דמי שמקצה מעות להלוות לאחרים נחשב כבעל חסד מבואר בכמה מקומות בספר אהבת חסד. עיין למשל בח”ב פ”ח ובריש פט”ז.

[7] עיין פרק שני של אהבת חסד דפירש מש”כ ויברא אלקים את האדם בצלמו ר”ל במדותיו (וכ”כ בדברי דוד על פירש”י שם), ומפרט דמי שהוא בעל חסד הוא מתדמה להקב”ה ונושא עליו צלם אלקים.

[8] ח”ב פ”ב אהבת חסד.

[9] כ”כ בח”ב מאהבת חסד פ”ג ע”פ מש”כ במשלי מפרי פי איש תשבע נפשו (יח:כ), וע”פ מאמרם של חז”ל (שבת קנ”א:) כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים (ובספר מעיל צדקה סימן ת”ק דקדק ממש”כ המרחם ולא מרחם שאפילו הוא רשע בדברים אחרים מרחמים עליו מן השמים), וע”פ זוהר הקדוש פרשת אמור (צב.). ומהזוהר מבואר דההשפעה מן השמים יחול עליו אותו היום שעשה מעשה החסד וז”ל עבד בר נש חסד בעלמא, אתער חסד לעלא ושרי בההוא יומא ואתעטר בה בגינה. ואי אתדבר בר נש ברחמי לתתא אתער רחמי על ההוא יומא ואתעטר ברחמי בגינה. וכדין ההוא יומא קאם עלה למהוי אפוטרופא בגינה בשעתא דאצטריך ליה וכו’ עכ”ל.

[10] אהבת חסד ח”ב פרק ט”ו.

[11] See Rav Huna’s statement and Maharsho, Avoda Zoroh 17b; see also the story of Nakdimon ben Gurion in Kesubos 67a. The next few items (5–13) are all mentioned by the Chofetz Chaim in Ahavas Chesed, section 2, chapter 5.

[12] אף דזכות מצוה אינה מסירה עונש עבירה כמבואר ברמב”ם בפיהמ”ש פ”ד מאבות מכ”ב וברמב”ן עה”ת שפירש אשר לא יקח שוחד (דברים י:י”ז) שאינו לוקח שוחד מצוות שאם עבר עבירה אחת אפילו עשה מאה מצוות לא תמחק העבירה, ויענש על העבירה ויקבל שכר על המצוות, מ”מ בשע”ת ש”א אות מ”ז ביאר דאם עשה תשובה ויש בכח התשובה למחוק העון רק לפעמים צריך יסורין או מיתה למרק כמבואר ברמב”ם ספ”א דהלכות תשובה, ע”ז מועיל חסד וצדקה למרק העון במקום היסורין, וכן העמדת אחרים על אמת וקידוש ש”ש מועילים במקום מיתה למרק חילול השם, וז”ש במשלי (ט”ז:ו) בחסד ואמת יכופר עון (י:ב) וצדקה תציל ממות. ע”ש.

[13] עיין ויקרא רבה (לו:ו) אם ראית זכות אבות שמטה וזכות אמהות שנתמוטטה לך והיטפל בחסדים, וכעי”ז בירושלמי סנהדרין פ”י ה”א (אהבת חסד ח”ב פ”ה).

[14] בברכות ח. אמר הקב”ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם (אהבת חסד ח”ב פ”ה).

ובהגהה שם באהבת חסד פ”ה הביא הח”ח תנא דבי אליהו בסוף פרק כ”ג שאחד מהדברים שבנ”י עשו במצרים ובזכותו נגאלו משם היינו שכרתו ברית יחד לגמול חסד זה עם זה כדי שעי”ז יתעורר למעלה חסד של השם יתברך עליהם וממילא יבטלו לבסוף גזירותיו של פרעה. ומביא ילקוט שמעוני (בשלח רמז רנ”א) נחית בחסדך שבזכות גמילות חסדים שעשו היה זה סבה לגאולה, וחזר ע”ז בפרק י”ד ע”ש.

[15] עיין ילקוט הושע (רמז תקכ”ב). וע”ע שהרחיב הדיבור בענין זה בפרק ט”ו.

[16] מדרש רות רבה פרשה ב’ אות י”ד.

[17] ירושלמי תענית פרק ג’ ה”ג.

[18] מדרש תנחומא קדושים סימן י”ג, ועיין הערה 12 לעיל.

[19] עבודה זרה ה: ונתבאר היטב ע”י הח”ח באהב”ח ח”ב פ”ה. וז”ל היצר מתגבר על האדם בשני דברים, אחד על שכלו שמטריד שכלו לכל ההבלים ואחד גם על אבריו החיצוניים שמרגילים לכל הדברים שהם נגד רצון השם יתברך, אבל העוסק בתורה ובגמילות חסדים זוכה שיצרו מסור בידו לכל זה. שעל ידי התורה שהוא עסוק בדברי אלקים חיים הקדיש את כח שכלו ועל ידי מדת החסד הוא מקדש את אברי גופו שעוסקים בעבודת מלכו של עולם וכו’ ועל כן זוכה על ידי זה שאין היצר יכול לפתותם עוד שיעשה הפך זה עכ”ל.

[20] Baba Basra 9b. The Chofetz Chaim elaborates on this point in Ahavas Chesed, section 2, chapter 5. In a note, he wonders why people search for segulos to have a healthy baby and even spend fortunes on them while ignoring a seguloh stated by Chazal. By occupying oneself with tzedokoh on a regular basis, by supporting others, raising Jewish foster children and offering them a proper Torah education, or establishing and maintaining a money-lending gemach and encouraging others to help, one is doing something that Chazal have said produces a supernatural fertility aid. To be sure, it is the continued involvement in these projects that offers the seguloh-power people seek.

[21] אהבת חסד ח”ב פרק ו’ ע”פ מדרש תנחומא פרשת משפטים סימן ט”ו.

[22] אהבת חסד שם פ”ו ע”פ ב”ק קיט.

[23] אהבת חסד ח”ב פרק י”ב ע”פ שער הקדושה (ח”ב שער ב’) וזוהר הקדוש פרשת ויחי (רכד.).

[24] אהבת חסד ח”ב פרק ט”ז אות ג’.

[25] ח”ב פי”ב באהב”ח ע”פ גמרא שבת ק”ד. שלא יחשוב אדם שע”י עשיית צדקה וחסד יתמעט ממונו ויתמעט ממילא מזונותיו וכן כשיעסוק בתורה מאין יהיו מזונותיו לזה אמר שהקב”ה זן אותך ואדרבה ע”י צדקה וחסד ולימוד התורה נתוסף לו ברכה בנכסיו עכת”ד.

[26] עצם המצבה הוא ענין נצרך לנפש המת כדאיתא בשקלים פרק ב’ משנה ה’, רבי נתן אומר מותר המת בונין לו נפש על קברו. ומקורו מב”ר (פ”ב:י) מהא דכתיב ויצב יעקב מצבה.

[27] עיין הגהה ראשונה של הח”ח בח”ב מאהבת חסד פרק ט”ו שהרחיב הדיבור בענין זה.

[28] אהבת חסד ח”ב סוף פרק ט”ז ע”פ תוספתא דפאה פ”ד הי”ז, אמר ליתן ונתן נותנין לו שכר אמירה ושכר מעשה, אמר ליתן ולא הספיק בידו ליתן נותנין לו שכר אמירה כשכר מעשה. לא אמר ליתן אבל אמר לאחרים תנו נותנין לו שכר על כך, שנאמר כי בגלל הדבר הזה יברכך ד’ אלקיך עכ”ל.

Share The Knowledge

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *