Pidyon Kaparot Now

Lego on Shabbos

Question:

Many Poskim (Shemiras Shabbos K’hilchasa 16,53)learn that even though lego is considered b’derech rafui and should be mutar, since a totally new thing is created each time, it is permitted for children to play with lego but not adults.
I was wondering if the same would apply to specific lego model sets which are for example 100 pieces to make a specific car. Since they are made to make one specific model, we don’t have the sevoro of R’ Shlomo Zalman to assur it. However, one could argue that since these lego pieces will fit into any other set, sometimes children will add it to another set especially if some of the pieces break. One could argue back though, that the manufacturer didn’t make it al da’as that usage so therefore it would be mutar for an adult to use on Shabbos.

 

Answer:

The understanding of R’ S. Z. Auerbach zt”l in the source that you quoted indeed says that it is because the lego is built differently each time. However most of the poskim who are stringent regarding Lego basically say that it is because the pieces lock into each other strongly, and it is considered boneh, (see sources). In fact, this idea is even mentioned in Shmiras Shabbos Khilchos 16,19. Regarding your question in the sevara of R’ S. Z. I hear the validity to the argument that if the set is meant to be built to the same thig each time, that in that instance he wouldn’t say this sevara.

B’hatzlacha

Sources:

  1. בנוגע דעת המחמירין ע’ ששכ”ה (פרק ט”ז סעי’ י”ח [דפו”ח, סעי’ י”ט]) – “אין למנוע את הילדים מלבנות בקוביות ובאבני-פלא על כל מיניהם, אבל אם יש צורך לחבר את החלקים בברגים או לתוקעם זה בזה היטב – אסור. ולכן אין לשחק ולבנות באבני לגו או בחלקי קליקס וכדומה, שהרי הם נתקעים זה בזה בחוזקה”. וכן דעת הגר”ע אויערבאך שליט”א (אליבא דהלכתא חנ”ט עמ’ ל”ז טור ג’) – “דיש לדון להתיר להרכיב אבני לגו בשבת, אף באופן שהם נתקעים זה בזה בחזקה כיון שרגילים לפרקו, ומ”מ למעשה יש להחמיר בזה ואין לתת לילדים לשחק בזה בשבת”. וכן הובא בשם הגריש”א זצ”ל (שלמי יהודה פרק ה’ הע’ א’, ארחות שבת פרק ח’ הע’ פ”ו, שבות יצחק חי”ג עמ’ כ”א [לשונו מובא לקמן], עמ’ כ”ב אות ג’, אשרי האיש או”ח ח”ב פרק י”ז אות קכ”ט, פרק י”ח אות ל’, אות ל”ב) – “ובשם הגרי”ש אלישיב (שליט”א) [זצ”ל] שמענו לאסור בזה משום דהויא הרכבה מהודקת וה”ז אסור מדרבנן”. וע’ גם נשמת שבת (סי’ ש”מ אות קי”ד) – “אם החתיכות מתחברות אהדדי בחוזק אסור, ובלא”ה יש להקל לתינוקות כל זמן שלא הגיעו לעול המצוות (אבל בהגיעו לעול המצוות תלוי במחלוקת) … וראוי למנוע”.

וכן בקצות השבת (פרק ח’ סעי’ י”א) – “משחקי הרכבה ע”י תקיעה חזקה או הברגה כגון ‘לגו’ ‘דופלו’ וכיו”ב, וכן תמונה של פרקים כגון ‘פזל’ וכיו”ב, אסורים בטלטול”.

 

  1. ובנוגע לדעת הרב ש.ז. ע’ צהר (ח”ז עמ’ ס”ט, הובא בישורון חט”ו עמ’ קל”ט, ובשולחן שלמה סי’ שי”ד ס”ק א’.ג’) – “עיקר הספק שלי [בשש”כ פט”ז הערה נ”ג] באבני פלא הוא לא מפני ההבדל של פעם ראשון והחזרה, רק משום דאפשר שלא מותר אלא בדברים שרגילים תמיד לפרק ולהחזיר לאותה הצורה שהיה קודם ולכן גם בשעה שמפורק עדיין שם כלי עליו ואינו חשיב בהחזרתו כעושה כלי מחדש ויתכן דשפיר שרי להרכיב אותו גם בפעם הראשון, משא”כ בנד”ד שעומד לג’ או ד’ דברים שונים ויש לו ג’ שמות מחולקים, נמצא דבשעה שמפורק אין שמו הראשון עליו כיון שאין יודעים אם יעשו ממנו אח”כ כסא או מטה ושלחן ולכן מסופקני דאפשר שאסור, וכמו שהבאתי שם דוגמא ממי שיש לו פרקים שונים אשר ברצותו עושה מטה וברצותו עושה כסא ושלחן, דאף שהוא רפוי ועומד לסותרו בו ביום מ”מ הרי יש אוסרים לערוך שעון בשבת גם כשהוא הולך אע”ג שהקפיץ מיד מתרפה ומתחיל לחזור לקדמותו, וכ”ש בנד”ד שעושה ממש הכל מחדש. ומה שהבאתם מחבית של מוסתקי [ביצה ל”ג ע”ב] לא הבינותי, הרי גם שם מסתבר שהמחבר שברי חרס בזפת ועושה מהם חבית ליין – הנקרא מוסתקי – שפיר חייב חטאת שעושה כלי מחדש, ורק אמרו שם דבכלי גרוע כזה אין חוששין שיכוין לנקבה יפה, אבל אם עושה בכוונה נקב גדול שעשוי להכניס ולהוציא כתבו הפוסקים דעובר שפיר על איסור תורה, וכל מה שכת”ר הזכיר במכתב והוא דוקא בעומד לפירוק והחזרה באותה הצורה, משא”כ הכא מסופקני דשמא חשיב כעושה הכלי מתחילתו, דאסור עכ”פ מדרבנן אף כשהוא רפוי ועראי. ומאי דדייק הרב ז”ל לכתוב לשון ‘החזרה’ כוונתו ג”כ לאפוקי אם עושה הכל מחדש, וכן אם יש צורך בגבורה ואומנות אף גם זה חשיב כעושה מחדש, וכן מה שחילקו בתוס’ בין בנין גמור לבנין גרוע היינו משום דבבנין גמור אף כשרק מחזירו חשיב ג”כ כעושה אותו מחדש. קיצורו של דבר הוא דכיון שזה משמש לדברים שונים והאבנים אינן מחוברות אפשר דחשיב בכל פעם כעושה מחדש כלי ארעי דאסור מדרבנן, אך אין לי שום יסוד לכך וכל דברי הם רק בדרך אפשר. גם מסופקני דאפשר כיון שניכר וידוע לכל שאינו עשוי לקיום כלל ואין זה אלא צעצוע של ילדים, בכגון דא אפשר דלא חשיב אפילו בגדר של בנין ארעי ולא גזרו בו רבנן אטו קבע, וקצת דוגמא לכך מפריסת טלית שאם אינו מתקיים אלא ע”י אחיזת אנשים בידים דאינו חשיב אהל כלל אפי’ אם עושין כן להגן מפני הגשם והחמה, כמו”ש בס’ תהל”ד סי’ שט”ו או”ט, וה”נ גם כאן בצעצועי ילדים”.

 

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *