Question:
I believe the halacha is that if a piece of bread is a kezayis or more it needs to be disposed of in a respectful manner. And if it’s less than a kezayis, then there is no halachic requirement to dispose of it in a respectful manner. If I have a kezayis of bread, would it be permissible to break it into smaller pieces that are each less than a kezayis so that they would not need to be disposed of in a respectful manner?
Answer:
Hello,
What you are writing is written in Shulchan Aruch, that it is technically permitted to ruin or throw out bread that is smaller than a kezayis. Regarding breaking the piece of bread that is a kzayis into two in order to throw it out, will help according to many poskim. However, there are poskim brought in the Misha Berura, who say that one should be careful even with crumbs that amount to a kezayis. Therefore although technically you can, it is still better to dispose of the bread in a respectful manner, such as wrapping it in a napkin or putting it into a plastic bag before throwing it into the garbage.
Best wishes
Sources:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קפ סעיף ג “קודם שיטול ידיו, יכבד הבית שלא ישארו שם פירורין וימאסו במים של נטילה; אף על פי שמותר לאבד פרורין שאין בהם כזית, שמא יהא השמש עם הארץ, שמותר להשתמש בשמש עם הארץ, ויניח גם פרורין שיש בהם כזית שאסור לאבדן ביד, לכך יכבד תחלה; ושם סעיף ד’ “אף על פי שמותר לאבד פרורין שאין בהם כזית, מכל מקום קשה לעניות.” וע”ש במשנה ברורה ס”ק י’, “קשה לעניות – ודוקא לדרוס עליהם דהוא בזוי גדול אבל כשמשליכן למים אפילו כשנאבדין עי”ז אין חשש כיון שהוא פחות מכזית ויש מחמירין כשיש הרבה פירורין ויצטרפו לכזית:”. וע”ע בדעת תורה סימן קפ סעיף ד’, וכן עק בכף החיים ס’ ק”פ אות י”ב שמתירין בזה.
וע’ חידושי בתרא סי’ ק”פ על מחבר סעי’ ד’ (בשם הר’ ח.פ. שיינברג זצ”ל) “אין לזרוק פתיתי פת לזבל, אפילו כשהן פחות מכזית, דגרע מהשלכה למים, דהוא דרך בזיון, אבל שרי לשימן בתוך שקית ואח”כ לזורקו לפח, כדרך שנוהגים בתרומות ומעשרות בזה”ז, שאינו דרך בזיון, ועדיף להאכילן לבהמות”.
וכן ע’ בס’ וזאת הברכה (עמ’ ט”ז אות ג’) – “וכן טוב ליחד קערה מיוחדת לשים שם כל הלחם – בכזית ובפחות מכזית. ויכול לשים אח”כ את הלחם שהצטבר שם (אף חתיכות של כזית) בשקית ולהשליכה לאשפה (כן הורה לי הגרי”י פישר, וכן שמענו מהגרח”פ שיינברג ומאחד מגדולי הדור, שלא גרע ממעשרות שמותר לזרקם לאשפה כשמונחים שקית. והגר”מ אליהו כתב: ‘ויש להניחה שקית ניילון וגם לעוטפה ניר ואז לזורקה לאשפה’)”.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קפ סעיף ג
קודם שיטול ידיו, יכבד הבית שלא ישארו שם פירורין וימאסו במים של נטילה; אף על פי שמותר לאבד פרורין שאין בהם כזית, שמא יהא השמש עם הארץ, שמותר להשתמש בשמש עם הארץ, ויניח גם פרורין שיש בהם כזית שאסור לאבדן ביד, לכך יכבד תחלה;
