Question:
I usually have an alarm wake me up in the morning for davening. As such, even if I wake up before my alarm goes off, I believe its halachically permissible for me to go back to sleep, since the alarm is like a shomer. However, I don’t use an alarm on Shabbos. So what then can I do if I wake up after alos hashachar but earlier than I would like to on Shabbos? I really would like to go back to sleep at that point. Am I allowed to go back to sleep even though I can’t rely on an alarm to wake me up? If I am not allowed to go back to sleep, can I rely on the fact that my children typically get up before davening and then awaken me, even when they are not told to do so. Would this be considered a shomer?
Answer:
Hello,
If you have a minyan kavua, where you usually daven, that starts at a specific time, which will get to kriyas shema before the zman, then it is permitted or you to go back to sleep.
As a side point it is possible to set an alarm clock that will only go off once or twice. You can place it in a place where you are not afraid that you will accidentally turn it off. this way you will also have your shomer (on shabbos).
Have a kesiva v’chasima tova
Sources:
תשובות והנהגות כרך ב סימן נב
שאלה: קם משינתו אחרי עמוד השחר וחוזר לישון בלא להתפלל אם מותר
בברכות ד: “שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר אוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא ואח”כ אקרא ק”ש ואתפלל וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה” ע”ש דמבואר שאסור לישון קודם שהתפלל, ולכאורה הוא הדין בבוקר, הלוא עמוד השחר לפעמים מוקדם ואם מתעורר לכמה דקות אחרי שהגיע לזמן ק”ש, וחוזר לישון עובר איסור שאסור לילך לישון אחרי עמוד השחר לפני שהתפלל שחרית, וזה חידוש וחומרא גדולה, ושמעתי מפי הגה”צ רבי מאיר חדש זצ”ל שהגאון רבי אליהו ברוך זצ”ל ממיר אמר על עצמו שזכה למה שזכה רק מפני שהעלה הלכה למעשה שאסור לישון אחרי עמוד השחר עד שמתפלל, ולכן קם מוקדם מאד ולא הלך עוד פעם לישון רק עסק בתורה בהתמדה נפלאה עד שהתפלל שלפי דעתו אסור לחזור ולישון.
ומיהו אפשר לדחות הראיה הנ”ל מברכות ולחלק שבלילה בהתחלה ניתן לשינה, רק הוא רוצה לצמצם ולישון רק קימעא ואז לקום להתפלל וחוששין שיישן בקביעות ויעבור זמן ק”ש ותפלה, אבל לאחר שישן כמה שעות, אם דרכו לקום בזמן מסויים דוקא תמיד אין לחוש שיעבור הזמן לאחר ששבע בשינה, ולהכי נהגו להקל, והיינו כשרגיל לקום זמן רב קודם סוף זמן ק”ש ותפלה, אבל לפי זה כשמצוי שישן סמוך לסוף זמן באמת אסור ללכת לישון.
ולפי זה אם קם אחרי עמוד השחר ורוצה לחזור ולישון, אם זמן שינתו קבוע, באופן שאינו מאחר לעולם עד סוף זמן ק”ש, לא נהגו לחשוש, אבל ראוי להוסיף שעון מעורר שמועיל כה”ג כמו אחר שמזכיר אותו, ואם עלול לישון חייב מדינא להעמיד שומר או עכ”פ שעון מעורר וכמ”ש, שבלא זה אסור לו לילך לישון, (ואני תמה שהפוסקים לא ביארו כדי צורך בענין איסור שינה בבוקר לפני ק”ש ותפלה). “אמנם כעת מצאתי ב”דינים והנהגות” רבינו החזו”א זצ”ל “המתעורר לפנות בוקר אחר שהגיע זמן ק”ש ועדיין חפץ להמשיך לישון רשאי” ושמעתי שהעובדא היה עם הגאון ר”ש קוסובסקי זצ”ל, וטעמו היה משום דחשיב התחילו בהיתר, דכשהוא במטתו עדיין חשוב כעסוק בשינה, אך להאמור צ”ב דאם עלול לימשך בשינה אין ראיה להיתר, דבעלול לימשך אין היתר דהתחילו בהיתר וכמבואר לענין סעודה גדולה וצ”ב, וגם עדיין צ”ב כשקם לאחר עה”ש לעשות צרכיו ושוב נכנס למטה לישון עוד, אם גם בזה נקרא התחיל בהיתר שאינו פוסק.
