Hamotzei on pretzels

Question:

1. I washed at work today because I remember putting my sandwich in my bag and could not find it when I sat down. I remember learning that it is possible to be kovea seuda on mezonos – so I made a hamotzi on pretzels – there was no bread I could find at work. How much pretzels/Brownie bars (they have that at work also) should I eat to be able to bench?
2. Also, I will be able to order lunch shortly and will order bread – Can I just eat pretzels periodically till the bread comes and then eat it and then bench?
3. I made a Hamotzi on the pretzels – should i eat the bread without a beracha?
   Thank you.

Answer:

Hello,

1. I must say that your question is quite unusual. Nowadays most people are doing whatever they can, to try avoiding bentching, such as mezonos rolls, saying that he pizza they are eating is only a snack, etc. Unfortunately, they don’t realize the fortune they have at being able to do this mitzva d’orayso. The sefer Hachinuch (mitzva 430) that he has a kabbalah from his rabeim, “that a person who is careful about bentching will have his parnossa in an honorable way his whole life”. On the other hand, you are looking specifically to be able to bentch! The amount, of pretzels that you would need to eat in order to bentch would be the amount of pretzels equal to the amount of food that a person eats for a main meal of the day[1]. (As a side point, although this is the halacha, being that there are opinions who say that one has to bentch when eating 4 eggs worth, (8 ounces or 240 grams therefore it is commendable to avoid eating that amount in order not to get into a questionable situation.)  Additionally, it is hard to imagine that you will eat that amount of pretzels, and order lunch with bread an hour later!
2. The sandwich that you are going to order would not[2] be included in the bracha you made on the pretzels, because you weren’t thinking of ordering it and it being part of your meal at the time, that you made the bracha.
3. Therefore, since it is not included in the meal of the pretzels, you should eat whatever pretzels you want to eat now, made an Al Hamichya, and later when you get your sandwich wash and bentch. As a side point, a person that made hamotzei on pas habaah bkisnin, does not[3] have to make another bracha.

Best wishes

Sources:

[1]  שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קסח סעיף ו

פת הבאה בכיסנין, מברך עליו: בורא מיני מזונות, ולאחריו: ברכה אחת מעין שלש; ואם אכל ממנו שיעור שאחרים רגילים לקבוע עליו, אף על פי שהוא לא שבע ממנו, מברך עליו: המוציא וברכת המזון; ואם מתחלה היה בדעתו לאכול ממנו מעט, וברך: בורא מיני מזונות, ואח”כ אכל שיעור שאחרים קובעים עליו, יברך עליו בהמ”ז, אף על פי שלא ברך המוציא תחלה; ואם אכל שיעור שאחרים אין קובעים עליו, אף על פי שהוא קובע עליו, אינו מברך אלא בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלש, דבטלה דעתו אצל כל אדם. משנה ברורה סימן קסח ס”ק כד  “שאחרים רגילין לקבוע – כתבו האחרונים דאם אכלו לבדו צריך שיאכל שיעור שאחרים רגילים לשבוע ממנו לבדו ואם אכלו עם בשר או דברים אחרים שמלפתים בו הפת סגי כשאוכל שיעור שאחרים רגילין לשבוע ממנו כשאוכלין ג”כ עם דברים אחרים אך אם אכלו לבדו ושבע ממנו אף שאחרים לא היו שבעין ממנו לבדו אבל כיון שאם אכלו אותו עם דברים אחרים היו שבעין ממנו ג”כ לא אמרינן בטלה דעתו וצריך לברך עליו המוציא ובהמ”ז. והנה לענין עירובי תחומין בסימן שס”ח איתא דשיעור סעודה הוא ג’ או ד’ ביצים וכתבו כמה אחרונים דה”ה כאן חשיב בזה שיעור קביעת סעודה אבל כמה אחרונים והגר”א מכללם חולקים וס”ל דאין לברך המוציא ובהמ”ז אלא כשיעור סעודה קבוע שהוא של ערב ובקר וכמש”כ בב”י בשם שיבולי לקט וכן מצאתי באשכול דמוכח שהוא סובר כן וכן נוטה יותר לשון השו”ע. ומ”מ לכתחלה טוב לחוש לדעת המחמירים שלא לאכול ד’ ביצים וכ”ש אם הוא דבר שיש להסתפק בו מדינא אם הוא פת הבאה בכיסנין אף דמבואר בס”ז דהולכין בזה להקל עכ”פ בודאי יש לחוש לדעת המחמירים הנ”ל:

[2]  שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קעד סעיף ה   “כל מה ששותה בתוך הסעודה די לו בברכה אחת, אלא א”כ כשבירך לא היה דעתו לשתות אלא אותו הכוס ונמלך לשתות ומשנה ברורה שם ס”ק יח “וכתב הט”ז דה”ה לענין אכילה כגון שקנה לעצמו לחם א’ לאכלו כולו וע”ד זה בירך ואח”כ נתאוה לאכול עוד ושולח לקנות עוד צריך לברך שנית המוציא [והטעם דמעשיו מוכיחין דלא היה בדעתו לאכול כ”א הלחם שקנה דאל”כ היה קונה יותר אלא שאח”כ נתאוה לאכול עוד] אבל אם יש לו בבית לחם וחותך לו חתיכה לאכול אותה ואח”כ רוצה לחתוך עוד אין זה נמלך דדרך אדם כן הוא דלפעמים בשעת ברכה חושב שיהיה די לו בחתיכה אחת ואח”כ כשרואה שאינו שבע בזה לוקח עוד”

[3] חיי אדם חלק א כלל נח סעיף א “טעה ובירך על הלחם בורא מיני מזונות, יצא. אבל אם בירך המוציא על התבשיל שנעשה מה’ מיני דגן, לא יצא, כן נראה לי”, וע”ש בנשמת אדם אות א “הא דטעה ובירך על לחם במ”מ דיצא מוכח בסי’ קס”ח סעיף ז’ שכתב הב”י דמחמת ספק מברכין במ”מ וע”ש בט”ז ובמ”א.” וע’ כ”ג באג”מ יורה דעה חלק ג סימן קכ, “אך מ”מ מידי ספקא לא נפקא ויש להקל כהח”א ודה”ח, אבל מן הראוי לבעלי נפש שלא לאכול יותר ממה שאכל אחר שבירך המוציא עליו, ולאלו השבתי שהוא רק כשבירך בטעות אבל בבירך המוציא כדין מחמת שמתחלה קבע סעודתו על פת כיסנין ואחר שהתחיל לאכול נמלך שלא לאכול שיעור קבע אין צורך להחמיר מטעם שבארתי שם”. וכאן כיון שכזמן שאמר הברכה רצה לקבוע סעודתו עליו יכול להמשיך אכילתו, אפילו לפי האג”מ.