Difference in the Blessing on Bread and Vegetables

Question:

Shalom Rav,
Why is the Bracha on eating bread, “Hamotzei Lechem Min HaAretz” (the earth) while on vegetables we say “Borei Peri HaAdoma” (the ground)? Why not both from the Aretz or both from the Adoma?

Answer:

Hello,

You are asking an excellent question, in fact let me add to it. Why do we use the term Hamotzi “lechem” who takes bread out of the ground. Hashem doesn’t take bread out of the ground, He takes wheat out of the ground, and we make it into bread? Did you ever see bread growing from the ground?

I once heard a beautiful idea from Rav Y. Cahen shlit”a (Rov of Kehilas Meshech Chochma in Kiryat Sefer). The Midrash (see sources) says that in Gan Eden Adam ate from bread that grew straight from the tree, and that IY”H this will happen again, and bread will grow straight from the tree. And even though right now this is not what is happening, however since it did, and will continue to be this way, chazal kept the bracha in its “natural” form. Meaning that when things will be in their proper level and spiritual state, the trees will grow loaves of bread, and we won’t have to toil in the fields etc. in order to get our sustenance. Now regarding your question, the word Aretz here is referring to Eretz Yisroel, Aretz is “the land”, which has the capabilities of growing loanes of bread, and adomo, refers to the rest of the earth. Therefore, the bracha is Hamotzei lechem, loaves of bread, from “the land” Eretz Yisroel.

IY”H bimiheira biyameinu

Sources:

בראשית רבה (וילנא) (פרשת בראשית) פרשה טו סימן ז “מה היה אותו האילן שאכל ממנו אדם וחוה, ר”מ אומר חטים היו כד לא הוה בר נש דיעה אינון אמרין לא אכל ההוא אינשא פיתא דחיטי מן יומוי, רבי שמואל בר ר’ יצחק בעי קמי רבי זעירא א”ל אפשר חטים היו, אמר לו הין, א”ל והכתיב עץ, א”ל מתמרות היו כארזי לבנון, א”ר יעקב בר אחא איתפלגון רבי נחמיה ורבנן, רבי נחמיה אמר המוציא לחם מן הארץ שכבר הוציא לחם מן הארץ, ורבנן אמרי מוציא לחם מן הארץ שהוא עתיד להוציא לחם מן הארץ, שנאמר (תהלים עב) יהי פסת בר בארץ” וע’ בפ’ המרז”ו וז”ל ” ר’ נחמיה מוציא שכבר הוציא שניהם מפרשים שהכוונה של הברכה שמוציא מן הארץ לחם גמור ממש אלא דמר סבר שכבר הוציא בימי אדה”ר ומר סבר שעתיד להוציא לעתיד כמ”ש יהי פיסת בר היינו מלשון פס יד משמע חתיכת לחם של בר לא גרגירי דגן”.