Question:
Hi, I have learnt that there is room to say that the bracha on tea is in fact Ha-adamah. Furthermore, i saw that its a Minhag to nevertheless say shehakol on the tea. My question is as follows: What if you are eating say a carrot and you have you have some tea infront of you. You say a bracha on the carrot (adama). Surely this becomes a safek brachot and we should go l’kula and not make a bracha ie the Haadama covers the tea (bidieved). Is this correct?
Answer:
Thank you for your question.
There are those who question why we don’t say hoadomo on tea, it should be similar to cooked vegetables that we make hoadomo on the liquid. There are a number of answers given. One of them is that we only make hoadomo if the vegetable is also meant to be eaten, however if the liquid was cooked specifically for it’s liquid, then the bracha shehakol. Although it is true that there are poskim who say that one can make hoadomo (or to be more exact hoetz) on tea, since the minhag is to make shehakol, if one made haetz on a fruit beforehand he would still say shehakol on the tea. This is because you did not have the tea in mind when saying the other bracha.
Best wishes
Sources:
הלכות קטנות (ח”א ריש סי’ ט’), שבות יעקב (ח”ב סי’ ה’) – “כבר נתבאר בתשוב’ פרח מטה אהרן חלק ראשון סי’ מ’ דמברכין עליה’ שהכל שכן מבואר מדברי הרא”ש בתשוב’ ושאר גדולי פוסקי’ דל”ד למי שלקות דהתם אוכלין השלקות עצמן גם המי שלקות כמותן משא”כ הקאווי וטע אין אוכלין כלל בעין ושותין רק המים, מור וקציעה (סי’ ר”ד ד”ה ראיתי), באה”ט (סוף ס”ק י”ט, סי’ ר”ד ס”ק ו’). פמ”ג (מש”ז ס”ק י”ג) – “ועל הקאוו”ע שהכל נהיה בדברו עיין פרי חדש יו”ד [סימן] קי”ד אות ו’, ופנים מאירות חלק שני סימן ס”ב, ואף על גב דמיא דשלקי כשלקי בעומדין לכך עיין מ”א [סימן] ר”ה אות וי”ו. וטע”י, פשיטא לרפואה שותין אותם, שהכל, דמיא עיקר”, קיצור שו”ע (סי’ נ”ג סעי’ ג’).
בענין קני סוכר עיין בשו”ת רב פעלים ח”ב כ”ז שכתב שראוי להקדים ולברך על הסוכר קודם שמברך על דברים אחרים כיון שיש להקדים את הספק קודם שמברך על הוודאי כדי שלא יפטרנו הוודאי בברכתו אך בדיעבד אם בירך על הוודאי יכול לברך על הסוכר שבוודאי לא היה בדעתו לפטור את הספק בברכתו וכ”ה בכה”ח ר”ב ס”ק ק”ו. וע’ שערי הברכה פכ”ג הערה ז’ וז”ל ” שמעתי מהגר”ש ואזנר שליט”א(זצ”ל) שאף שלכאורה דין הסוכר בספק והיה ראוי לקחת פרי האדמה ומים ולפוטרו מברכה ואכן החת”ס היה נמנע מלאכול סוכר מטעם זה אמנם העולם לא נהגו כן ואין מחשיבים זאת לספק משום דהוי ס”ס ולכן אפשר לקחת גם סוכר כדי לפטור דברים אחרים שזה נחשב כוודאי שהכל עכ”ד וכ”כ בס’ מקור הברכה ח”ב י”ד שדברים אלו אף שהסתפקו בהם הפוסקים מ”מ כיון שנקבע שברכתם שהכל הוי בתורת ודאי ולכן אם בירך על דבר אחר בפה”ע יכול לברך שהכל ללא חשש על הסוכר ועיין בחוט שני ברכות עמי קצ”ח.
