Question:
Can a mechitza be put up on Shabbos to daven
Answer:
Hello,
If the mechitzah is only a temporary partition according to most poskim it is permitted.it is. Th explanation is this. Part of the melacha of ohel, is not to make walls on Shabbos. The Shulchan Aruch writes that a temporary partition is allowed to be “erected” on Shabbos if it isn’t a “mechitza hamateres” (literally, a wall that permits). Examples of a wall that permitted would be a wall or a succah, which would permit eating there, or erected in order to permit marital relations when there are seforim in the room, or if there is garbage in the room, sometimes a partition will enable daven to take place there. According to most poskim a mechitzah to permits men to daven in a shul is not considered a mechitzah hamateres. The reason being is that there is no need for a “halachic mechitzah”, or a separating to make the two areas into different domains, rather the separating is in order that the men should see the women and get distracted from their davening by it. Or in order to prevent the men and women from mingling. It is for this reason that a mechitzah in shul has to be more than the standard 10 tefachim. Additionally, a mechitza doesn’t need the rules of a halachic wall, in the sense that it should not shake in the wind, etc. because it is only there to accomplish an appropriate place for the men to daven.
Best wishes
Sources:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שטו סעיף א “אסור לעשות אהל בשבת ויו”ט אפילו הוא עראי; ודוקא גג, אבל מחיצות מותר; ואין מחיצה אסורה אא”כ נעשית להתיר סוכה או להתיר טלטול. הגה: אבל מחיצה הנעשית לצניעות בעלמא, שרי (טור); ולכן מותר לתלות וילון לפני הפתח, אף על פי שקבוע שם (א”ז ב”י); וכן פרוכת לפני ארון הקודש, ובלבד שלא יעשה אהל בגג טפח (ב”י וכל בו); וכן מותר לעשות מחיצה לפני החמה או הצנה או בפני הנרות שלא יכבה אותן הרוח (מרדכי ריש פ’ כירה); אבל אסור לעשות מחיצה בפני אור הנר כדי שישמש מטתו (ד”ע), וכן לפני ספרים כדי לשמש או לעשות צרכיו, אם לא שהיה מבע”י טפח שאז מותר להוסיף עליה בשבת (מרדכי ר”פ כירה).”
אז נדברו (חי”ג סי’ ט’) – “כיון דאינו מועיל מחיצת עשרה, זה לא מקרי מחיצה המתרת אלא מחיצה המעכבת העירוב בין הנשים המביא לקלות ראש”. שלחן הלוי (פרק ח’ אות א’) – “אין מחיצה זו בכלל דין ‘מחיצה המתרת’, ומותר להעמידה בשבת. והמחמיר אין מזחיחין אותו”. שבת בית (ארטסקרול, ח”ב עמ’ תל”ט, הע’ כ”א) – “שיטת מרן זצ”ל באג”מ … פשוט דאין זה דין בהלכות מחיצה המתרת … רק בעינן הפסקה בעלמא בין אנשים לנשים. ולכן אפי’ אם יתחילו המחיצה למעלה מג’ טפחים מהקרקע דבהלכות מחיצה הוא פסול … כיון שהמחיצה מעכבת קלות ראש תהיה מחיצה כשרה … ואפי’ אליבא דשיטת מרן בעל הדברי יואל … אין זה דין בהלכות מחיצה … דאם תכסה האשה כל ראשה ופניה בשק גדול ג”כ יהיה מותר להתפלל”. ל”ט מלאכות (ריביאט, בונה הע’ קע”ח) – “משום דהך מחיצה לאו מטעם דצריך שם מחיצה כלל אלא רק להפריש בין נשים ואנשים שלא יבואו לידי קלות ראש וכיו”ב … וגם החולקים על האג”מ ס”ל דאין כאן מדין שם מחיצה כלל”. פסקי תשובות (דפו”ח, הע’ ל”ט) – “ובכלל זה מחיצה שעושים כדי להפריד בין אנשים לנשים, ואפילו לצורך אמירת ‘שהשמחה במעונו’ בשבע ברכות (ע’ שו”ע אבה”ע סי’ ס”ב בית שמואל סקי”א בשם הב”ח), ואפילו לצורך תורה ותפילה, ואפילו יש שם נשים בלתי צנועות וטפח מגולה שאסור לומר דברים שבקדושה נגדם, מכל מקום אין זה בכלל ‘מחיצה המתרת’, כי לאו מדין מחיצה קאתינן עלה, שהרי גם במעמיד שם מחיצה כשירה של י’ טפחים גובה וד’ טפחים רוחב אם יראה מהצדדים או מנקבי המחיצה טפח מגולה, עדיין אסור מדינא לומר דברים שבקדושה, כי בזה אין מועיל הפרדת רשויות.
