Question:
Is it a sin to use the phrase “G-d forbid” in vain? If one does, how should one do teshuva for it?
Answer:
Hello,
There is controversy among the poskim if it is permitted to say the word G-d in English or not. Some poskim[1] hold that it is considered like saying Hashem’s name, but in English, and therefore it should not be said. Others[2] however say that it is considered a “kinuy” or a nickname, and it is permitted to say nickname’s or Hashem in other languages. There are people who are lenient with this, however the best thing is instead of saying G-d forbid, change it to heaven forbid. That is surely only considered a nickname, and permitted to say in English. This would be similar to what people say in Yiddish “der eibishter”, (lit. the one above), which is only considered a nickname.
Best wishes
Sources:
[1] חרדים ט’ -ד’, שו”ת פנים מאירות ח”א ס’ מ”ה, שו”ת מהר”י וויל ס’ קצ”ב, פתח”ת יו”ד ס’ שכ”ח אות א’, וכ”פ במ”ב סימן פה ס”ק י “וכ”ש השמות שאינם נמחקין אסור לאמור שם אפילו בלשון לע”ז כגון גא”ט בלשון אשכנז או בוגא בלשון פולין ורוסיא וכה”ג שאף ששם זה אין בו קדושה באותיות כתיבתו ומותר למוחקו מ”מ יש בו משום בזיון בהזכרתו במקום טינופת כמו בהזכרת השלום שמותר ג”כ למוחקו ואעפ”כ כיון שהקב”ה נקרא בו אף על פי שאינו מיוחד לו אסור להזכירו כשמתכוין על ענין השלום וכמש”כ סי’ פ”ד וכ”ש בזה שלכמה דברים דינם כשמות שבלשה”ק כגון לענין שבועה ולענין הזכרת ש”ש לבטלה ולענין קללת חבירו בשם”, חיי אדם לל ה סעיף א “ולא שם המיוחד בלבד, אלא כל השמות שאינן נמחקין המיוחדין לשמו הגדול ב”ה. ואפילו בכל לשון, אסור”, שלחן ערוך הרב ס’ פה-ג’, קיצור שולחן ערוך סימן ו סעיף ג “ולא שם המיוחד בלבד אלא כל השמות המיוחדים לשמו יתברך. ולא לבד בלשון הקודש אסור אלא אפילו בכל לשון אסור”, וכן בכף החיים ס’ רט”ו אות כ”ז.
[2] ש”ות רעק”א קמא ס’ כ”ה, שו”ת רדב”ז ח”ג ס’ תכא, אבני נזר יו”ד ס’ שנ”ח אות ט’, תשובות אחיעזר ח”ג סימן ל”ב, תשובות והנהגות חלק א סימן תרל”ט, מנחת שלמה ח”ב ס’ ג’, הליכות שלמה ( תפלה) פכ”ב אות י”ז שמותר לומר שם שמים בלע”ז שנחשב כינוי אמנם באופן שאומר ברכה נחשב ( גכון שהתחיל לומר והפסיק, שנחשב כש”ש לבטלה.
