Question:
Can a frozen challah used for lechem mishneh be returned to the freezer after making hamotzei, if you know it won’t be eaten on that Shabbos and you want to save the challah for use on a future Shabbos?
Answer:
Hello,
According to most poskim it is permitted to use a frozen challah for lechem Mishna. The reason is because it is still edible. Additionally, even if it isn’t edible right now, it can be made edible by placing it near the blech, or by simply waiting for it to defrost, therefore it is considered edible even now. This is especially true if it will be edible at the end of the meal. See Sources.
Best wishes
Sources:
קהלות יעקב (חיי הלוי ח”ד סי’ כ”ה אות א’) – “שאמר לי הרה”ג ר’ שלמה פנחס מאלוויצקי שליט”א שכן הורה לו הגה”צ ר’ יעקב ישרא’ קניבסקי ז”ל”, וכן הובא מבעל אג”מ בס’ כבוד ועונג שבת, ארטסקרול, פרק י”ד הע’ ט”ז, וכ”פ במנחת יצחק (ח”ט סי’ מ”ב) וז”ל “נראה דבכעין נד”ד דראוי לאכילה בלי שום תקון, ורק מחמת קרירות א”א לאכול, אשר כעבור קצת זמן יסור קרירותו מעצמו, וגם עכשיו אפשר ע”י חמימותו אצל האש באופן המותר בשבת”, וכן אבן ישראל (מאור השבת ח”א סי’ כ”ז אות ב’, ח”ב מכתב כ”ז, קובץ מנחת הקיץ עמ’ כ”ט אות ה) – “שאלה – בספר מאור השבת ח”א בחלק מכתבים, יש תשובה ממרן שליט”א (זצ”ל) שפסק שחלה קפואה מוקצה בשבת, והיה קשה לי דהרי בשו”ת אבן ישראל ח”ח סי’ כ”ט דן מרן שליט”א (זצ”ל) אם יש איסור בישול להשים חלה קפואה על הקדירה ומשמע שנקט שחלה קפואה אינה מוקצה. תשובה – מקודם חשבתי שאינו בר אכילה אח”כ כשזכיתי למקפיא ראיתי שהוא כן בר אכילה“. וכן בציץ אליעזר (חי”ד סי’ מ’), וכן הובא בשם הגריש”א זצ”ל (אשרי האיש או”ח ח”ב פרק י”ב אות י”ח) – “מותר לעשות לחם משנה על חלה קפואה, אפי’ אם לא תפשיר במהלך הסעודה”. וכן בבצל החכמה (ח”ג סי’ ק”י אות ד’) – “בחלת לחם שהוציאו אותה מהמקרר כשהיא קפואה ואינה ראוי’ לאכילה, אם מותר לצרפה ללחם משנה או שצריך לחכות עד שתופשר עכ”פ במדה שתהא ראוי’ לאכילה ע”י הדחק, והוריתי שדי אם תהי’ ראוי לאכילה בסוף הסעודה. והרי בידו להמשיך סעודתו כמה שירצה”. שערים מצויינים בהלכה (רבבות אפרים ח”ב סי’ קט”ו אות ב’) – “עיין אור”ח סימן תס”א ס”ד ומפרשים שם בזקן וחולה שקשה להם לאכול המצה מותר להם לשרותו בכלי שני וא”כ ה”נ לנידון דידן כיון שאפשר לשרותו הרי היא ראויה מיד”. קנין תורה בהלכה (ח”ד סי’ כ”ח), וכן בפרי השדה (ח”ב סי’ פ”ח). אור לציון (ח”ב פרק כ”א אות ב’) – “מותר לצרף לחם קפוא ללחם משנה”, ששכ”ה (פרק נ”ה סעי’ י”ב), חוט שני (ח”ג עמ’ ק”י אות י”ב, שעה”צ ס”ק י’, תשובות והנהגות (ח”ב סי’ ק”ע).
וע’ ג”כ עי’ שבט הלוי (ח”ו סי’ ל”א) – “אשר שאל בענין לחם משנה בענין השכיח היום שלוקחים החלות מהמקרר והמה קרושים קשים כאבן ואינם ראויים לאכילה… אם שייך לצרף זה ללחם משנה – וכב’ צידד בזה להקל – דרכי להחמיר בזה דכיון דנקרא לחם משנה ולדעת קצת ראשונים באמת צריך לבצוע על שניהם ממילא בעינן שיהי’ ראוי לאכילה ממש ולא מהני כאן סברת עומד להפשיר שכ’ כב’ דמה יושיענו זה דהשתא מיהת בשעת סעודה ראויים לאכילה בעינן ולא ראיתי ראי’ מכרעת בדבריו. ואעפ”י שידעתי מקילים בזה, ראוי להחמיר לכתחילה”. וע’ חיי הלוי (ח”ד סי’ כ”ה אות א’) – “שבט הלוי … אמנם הוא מדבר באופן שהוא קרוש כאבן ואינו ראוי לאכילה, ולפענ”ד למעשה המציאות [עכ”פ בדרך כלל] אינו כן דאפילו תיכף אתר שנוטלין אותו מהפריזער יכולין לחתוך ממנו חתיכות קטנות ולאכלו”. וע’ ג”כ יביע אומר (ח”ח או”ח סי’ ל”ב, ח”ט או”ח סי’ ק”ח אות קל”ו) – “ונראה לי שהעיקר להקל בזה. ומיהו אם אפשר בנקל לשאול לחם הראוי לאכילה משכנו לצרפו ללחם משנה, הכי עדיף טפי, אע”פ שעליו להחזיר הלחם לשכנו אחר שבירך עליו. ושלא כמי שפקפק בזה”.
