Question:
Cvod Harav,
Is one allowed to look at:
1.Their mom, if dressed immodestly
2.Their sister if dressed immodestly.
Does the sin of Lo Taturu even apply to one’s mother and sister?
Thanks rav!
Answer:
Thank you for your question.
Here are the halachos about a man looking at his female blood relatives. It is permitted for a man to look[1] at at places that are usually uncovered ( i.e her hands and face) of his close female blood relatives, even after they are married[2]. These include a daughter, granddaughter, mother, grandmother and aunt (father or mother’s sister). According to some poskim, this even includes gazing that gives him enjoyment[3], others however prohibit it[4]. Looking at parts of her body that are meant to stay covered however is not permitted[5]. Obviously. lustful gazing is not permitted even at them.
Regarding other relatives- Other relatives that are not one’s close blood relative are included in this prohibition not to look even at uncovered places. This includes an aunt (father’s brother’s wife, mother’s brother’s wife, father’s wife (stepmother), sister-in-law, mother –in-law[6], daughter-in-law, niece, cousin[7].
It is important to add that the issue of lo tasuru is only when staring or when giving a concentrated look, however if he sees her without concentrating on her, or enjoying seeing her although it is preferred not to see her, it is not assur[8].
Best wishes
Sources:
אבה”ע ס’ כ”א סע’ ו’. והטעם הוא משום דאין היצר מתגרה בהנך קרובות.[1]
[2] הוגי שעשועות ס”ק קי”א “נראה ברור… דיעוי’ ס’ כ”א ס”ו דחומרא דנתקדשה אינו אלא לגבי שינה עם בתו בכסותה, אבל לגבי דינים אחרים אין בעריות סיבה לאסור טפי כשנתקדשה או נשאת. אמנם במסתכל למלאות תאותו אסור בכל הקרובות ועי’ עזר מקודש סי’ כ’ ס”א בסופו דאזהרה דונשמרת מכל דבר רע וכו”‘ הוא ג”כ בקרובות
[3] שם ס”ק קי”ג.
[4] אז נדברו חי”ג ס’ ס”ב אות ה-ו’, שכל “יסוד ההיתר של הסתכלות בעריות מתולדותן שאין לבו נוקפו עליהן… דכמו דלא תקרבו אינו נוהג בקרובות הנ”ל כמו”כ האיסור הסתכלות. שאין הבדל בין לא תתורו וכו’ אשר אתם זונים ובין לא תקרבו לגלות ערוה דאינו מקרי זונים אחריהם בעריות. לפ”ז גם בלא תתורו היכא דמכיוון לשם הנאה כל הסתכלות בקרובים הוי בכלל הסתכלות המביא לגילוי ערוה. אבל מותר להסתכל עליהם כשמדבר עמהם אע”פ שנהנה בראייתם כמו באשתו נדה. עכ”ל. ולפ”ז אפילו לשיטתו מותר לדבר ואפילו היה לו הנאה מותר, אבל אסור לכוון לשם הנאה.
[5] אום אני חומה שם והוגי שעשועות ס”ק קט”ו מס’ יערות דבש ח”ב דרוש ט (דף קמ”ג), שעזרא שמא עין היצר”ה בקרובות ע”י שתקן שקרובות ילבשו סינר אפילו בבית.
[6] כל המ”מ בהערה הבא. אמנם ע’ בס’ ישראל קדושים עמק נ”ד “בנוגע להביט בחמותו (שוויגער) או בכלתו אשת בנו (שנור) הנה בהבטה דרך העברה בעלמא בשעת הדיבור הא ממילא מותר אף בנשים דעלמא ממנה ירחיקנה ממנו ולא יהיה לו השפעה עליה אבל בהסתכלות באמת איסור נמור אף בכלתו ובחמותו. ואולי דבמשך הזמן לאחר שכבר נתרגל לראותם (פה ושם בררך מקרה) מסתמא אמרינן שרמי עליה כקאקי תיורי … כיון שבדרך כלל באלו ההסתכלות הוא לשם דרך ארץ ולא לשם הרהור ועבירה, אבל אם באמת מרגיש שמביאו לירי הרהור, פרט אם הולכת בבגרים מרעישים (פענסי) בכל אופן אסור”. וע’ ג”כ באום אני חומה עדות משמיעות ס’ יט. אמנם בס’ גן נעול פי”ג הערה 374 חולק עליו.
[7] אום אני חומה שם, וכן אני חומה ב”כ אות ט סע’ ד, והטהרת עינים פ”ג הל’ ג, ובספר פרי אליעזר סע’ ה הערה, ובספר יסודות הבית וקדושתו פ”ג סע’ יב.
[8] מ”ב ס’ ע”ה סק”ז, “וראייה בעלמא לפי תומו בלא נהנה שרי אם לא מצד המוסר” וכן ובספר חוט שני עמ’ מ”ב. ואגב ע’ אום אני חומה ס”ק צ”ו שסתכלות הוא רק בהתבוננות ולא בראיה באקראי. וע’ שם ס”ק צ”ט שמביא הרמב”ם במו”נ ח”א פ”ד שכתב שענין הבטה הוא הדקדוק אחר הפעולה. (ואגב לשון השו”ע הוא “ולא יביט ביופיה”). וכן בחוט שני עמ’ י”ז ומ”ב שהוא מסתכל על צורתה היאך היא נראית, כגון על ידיה או אצבעתיה אם הם צקרות או ערוכות. ו”ראיה בעלמא” היא שהוא יודע שרואה אשה ותו לא. וע”ש שכתב דדדין הבולטין מתתת בגדיה דינו כהסתכלות במקום יופי כנראה מגמ’ ברכות דף י’ ע”ב ונראה דליכא בזה איסור הסתכלות דמכוסה ואינו אלא משום הרהור.
