Donations Click Here

Shabbos questions

Question:

HOT!!! Shabbos?s: 1. wife had loose bowel movement on the ring of the toilet, she used prior squeezed baby wipe to remove remaining bm on the toilet seat. Is this allowed? 2. I wanted a knit hat under a rain hat, I selected the rain hat, then the knitted cap but I wore the rain hat? Did I do Borer? 3. Shabbos started at 4:02pm, my wife finished lighting at 4:04pm, we keep the minhag of Yirushalyim of lighting 40 minutes before skiyah. Is that okay? 4. My wife wet the rim of her hat when she washed her face, it that okay? 5. I stepped on a snail, which I killed by mistake, did I break Shabbos? Ha Rav, Please answer all the questions.

 

Answer:

Hi,

  1. If the baby wipe was not tofaiach kdai lhatfiach, (wet enough that when touched with one’s finger the finger can make other things wet), then it is permitted because there isn’t really any liquid inside the baby wipe. Otherwise it is controversial if baby wipes may be used or not.
  2. If you wanted both items, and sorted them from each other, if you used both items close to the time that they were separated it is permitted.
  3. My understanding of “Shabbos started”, that you mean candle lighting time. She may still light the candles even if it is a little bit late than the time.
  4. Assuming that the hat was clean, she should be careful not to make it wet, b’dieved it was not done to wash it.
  5. If you didn’t mean to kill it, and didn’t notice it, it wouldn’t be a melacha d’orayso, because it is considered misasek, however on a d’rabonon level it is not permitted.

Best wishes

Sources:

  1. תורת המלאכות ח”ג מלבן ס”ק ל”ו ד”ה והגאון ר’) – “לניקוי תינוקות עם נייר לח הנעשית במיוחד לנקות בו תינוקות הנקרא ‘בייבי וויבס’ (BABY WIPES), כשמשתמשים בהם יוצא המשקה, המים או האלכוהול הבלוע בהם, היות שבכדי לנקות את התינוק צריכים שיצאו מים אלו כדי לרכך הלכלוך ולנקות את העור, א”כ ממילא אין המים הולכים לאיבוד, ויש בזה משום מלאכת מפרק בשבת, ובאלו העשויות מגידולי קרקע יש בזה איסור דאורייתא משום מפרק תולדה דדש. ולכן בניירות שא”א להשתמש בהם בלי לסחוט המים הבלוע בהם, כיון שהוא פסיק רישיה דניחא ליה אין שום היתר להשתמש בהם בשבת. ואף באלו שאם ישתמש בהם ברפיון אינו ודאי שיצא המשקין הבלוע ג”כ אין להשתמש בהם דהואיל והדרך בחול היא להשתמש בהם בחוזקה להוציא המים שבהם לניקוי התינוק גזרינן גם כשעושה ברפיון שמא יבוא לסוחטם בחוזקה, הואיל וכן הוא דרך השימוש בהם ביום חול כאשר נתקשה הלכלוך על התינוק, ואסור לנקות בהם התינוק בשבת אפילו בעושה ברפיון. ועל כן נראה דאין להשתמש בניירות אלו בשבת. ורק אם יסחוט היטב כל נייר בנפרד מערב שבת עד שכמעט אין בהם ממשות של מים, ולא יהיה בו איסור סחיטה כלל יהיה מותר להשתמש בהם בשבת”.

שבט הלוי (ח”י סי’ נ”ח) – “בענין שימוש בשבת בממחטות לחות לניקוי תינוקות היות ראה בס’ פסקי הלכות שהעתיק מקובץ מאור חיים תשובת שבט הלוי כאלו אני מתיר בפשיטות. אכתוב בקיצור רק למעשה, בתשובתי שם אחרי שהבאתי דעת המחמירים ודעת המקילים ונו”נ בדיני פס”ר ודבר שא”מ, מסקנתי למעשה בלשון כזה, דהעצה להשתמש (לדעת המקילים) באופן שלא ידחוק הרבה עד שיבא לידי סחיטה, ואם הוא לצורך תינוק אפשר לצדד להקל וכו’, סו”ד לצורך תינוק ובזהירות יש להמתירים מקום בהלכה ולבריא גמור אין צורך להקל עכ”ל יעש”ה. הרי ראה דכתבתי לצדד צד המתירים וזה לצורך תינוק בלבד, וקשה להתיר בפשיטות דאין ליתן דבר זה לצורך רבים כיון שתלוי בזהירות שלא לדחוק ולסחוט, ובתשובת שבט הלוי ח”ח נ”ט כתבתי דע”י שנעשים מגבונים אלה היום רטובים הרבה קרוב שא”א לעמוד בעצה הנ”ל שלא לדחוק הרבה ואין למסור זה להמונים ונשים, ע”כ עלינו להחמיר בכזאת עד שנדע שהמציאות נשתנה”.

מחזה אליהו (ח”ב סי’ י”ד, סי’ ט”ו, אור השבת ח”ח עמ’ מ’ – עמ’ ס”ד, זכור ושמור דש עמ’ רט”ז) – “שימוש עם בבי וויפס הוי מפרק מן התורה לכל הדעות”. קיצור הלכות שבת (סי’ י’ סוף אות ח’) – “אין להשתמש באלו חתיכות נייר וכו’ , וכן בארחות שבת (פרק י”ג סעי’ מ”ו, ח”א סוף הספר סי’ ז’), ילדים בהלכה (ארטסקרול, עמ’ קי”א, קונ’ ביאורים שם עמ’ ר”ה – עמ’ ר”ח).

אמנם משנה הלכות מיקל (אליבא דהלכתא גליון ס”ג עמ’ נ”ה טור א’) – “דמותר להשתמש בשבת בממחטות לחות, ואין בזה משום חשש סחיטה”. וכן במנחת אשר (ח”א סי’ י”ד, סי’ ט”ו, סי’ ט”ז, סי’ י”ז) – “הגרשז”א … בשבט הלוי … ומה אעשה ולענ”ד הלכה כמשנה ראשונה, דבבדיקות רבות שערכתי הראתי לדעת דבשימוש מקובל במגבונים המצויים כיום בשוק אין סחיטה כלל, ואין ניכר הבדל כלל בכמות הנוזלים המופרשת מן המגבון בין ניגוב קל לניגוב רגיל, אף שהניגוב נעשה בהפעלת לחץ מסויים. וסיבת הדבר היא משום שמגבונים אלה מיוצרים באופן שהנוזל טופח עליהם ואינו נבלע בהם, כי כל תועלת מגבונים אלה היא שכמות מועטה של נוזלים מופרשת מהם ע”ג הגוף ומתאדה מאליה כך שאין צורך בניגוב נוסף לאחר השימוש בהם, דהלא ידוע שאם מחתלים תינוק בעודו רטוב יגרם לו גירוי וזיהום, ע”כ מיוצרים מגבונים אלה באופן מיוחד כך שבליעתן מועטה, ועיקר הנוזל טופח על פניהם. אך אילו היו בולעים את הנוזל, היתה כמות הנוזלים גדולה, והיו צריכים ניגוב לאחר השימוש במגבונים. ועוד התברר לי ע”י בעל מפעל לייצור מגבונים שבודקים שהחומר יהיה בלתי סופג כדי שלא יתפורר ולא יתפח, וכ”ז ברור ופשוט. ובבדיקות שערכתי נוכחתי לדעת, דאף שאם מקפלים מגבון לתוך כף היד וסוחטים אותו יש כאן סחיטה גמורה, וכך גם אם מקפלים מגבונים אלה כמה פעמים ומשפשפים חזק את גוף התינוק יש חשש סחיטה, מ”מ בין בשימוש בהם ע”י ניגוב קל ובין בשימוש בהם בלחץ מסויים, כניגוב תינוק שהתלכלך, אין הבדל בכמות הנוזלים המופרשים מהם, וא”כ לא הוי פסי”ר. וכן פשוט לענ”ד דאין האדם מתכוון לסחיטה שהרי אין לו ענין בכמות גדולה של נוזלים, שהרי אינו רוצה לנגב את התינוק במגבת לאחר מכן, והסיבה שהוא מנגב בלחץ מסויים אינה כדי להפריש נוזל, אלא כדי לסלק היטב את הלכלוך מגוף התינוק ע”י עצם הקינוח, וא”כ יש להתיר משני טעמים: א. קרוב לודאי שאין כאן סחיטה כלל. ב. אף אם יש כאן סחיטה, דבר שא”מ הוא, וגם פסיק רישא אין כאן. וראיתי בארחות שבת שם שכתב שנתברר ע”י בדיקה מדעית של מומחים שיש סחיטה במגבונים אלה, וממילא הוי פסי”ר. והנה כבר ביארתי פעמים רבות שלענ”ד אין דיני התורה בכלל והלכות שבת בפרט נקבעים ע”י המבחן המדעי, אלא ע”י המציאות הנראית לעינינו והתייחסות בני האדם. והלא ברור כשמש שמבחינה מדעית גם בקינוח קל ללא דוחק של סמרטוט רטוב יש סחיטה מסויימת, ואעפ”כ אין בזה איסור סחיטה כמבואר לקמן, כיון שלמראה עין לא רואים כל סחיטה, ואין במים הנסחטים כל חשיבות בעיני בנ”א”.

ודעת רש”ז אוירבך בזה ע’ ארחות שבת (ח”א סוף הספר סי’ ז’ אות ה’ ד”ה וכששאלנו) – “בתחלה היה הגרשז”א זצ”ל מורה לשואלים שמותר להשתמש בממחטות הנ”ל, ואף כתב בזה תשובה להתיר, אמנם לאחר שהצענו לפניו את דברי המומחים שיבאו להלן, שמענו שהורה בזה לאיסור”.

  1. השו”ע בסע’ ג’ וע’ בביה”ל סע’ ג’ ד”ה היו, וערה”ש סע’ ט’.
  2. או”ח ס’ רס”א סע’ ב’.
  3. מ”ב ס’ ש”ב ס”ק מ”ח, וסי’ שי”ט ס”ק נ”ט, שעה”צ ס”ק נ”ב.

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *