To Donate Click Here

Moshe swearing to Yisro

Question:

How are we to understand the mechilta and other sources that explain that Yisro made Moshe swear to give his firstborn son to become a priest for idolatry before allowing Moshe to marry Tzipora? There are many questions on this. Foremost, how can we understand that Moshe Rabbeinu would allow such a thing. There are numerous answers given that Moshe did not really mean it, and knew that Yisro was going to do teshuva and similar lines of thinking. However, we still have a problem of maris ayin, that it looked like Moshe was agreeing?
One answer I thought was that perhaps since a shevua is not chal on a dvar aveira, Moshe did not really make a shevuah at all. However, even with this understanding, isn’t it still an aveira to make such a shevuah?

Answer:

Your point is valid that this Midrash is hard to understand. See Torah Shleima who discusses the Midrash at length. Among the answers that he brings is from the Baal Haturim and Sifsei Kohen that Moshe understood Yisro that he would eventually be come a ger, and used this as a way to get him to do so, by marrying his daughter. He knew that he wouldn’t have to keep the obligation to him. It is also brought that Moshe was indeed punished for this that one of his grandchildren did become a priest.

Regarding maris ayin it could be that it didn’t apply before Matan Torah, secondly it could be that it doesnt apply when there isn’t anyone to see it. Regarding a shevua do to do an aveira, it would still be shevuas shav.

Best wishes

Sources:

ע’ תורה שלמה שמות ב’ הערה קס”ו שמדבר ע”ז באריכות, והנה קצת ממש”כ שם “חקרו למצוא סבת הדבר ודרשו שנשבע ליתרו כנ”ל אבל מנין להם המקור שמשה רבינו הסכים לתנאי מוזר כזה ולדעתי מה דמבואר במכילתא שם רבי יוסי אומר חס ושלום לאותו צדיק שנתעצל במילה שעה אחת ובנדרים לב בגיא אמר רבי חס ושלום שמשה רבינו נתרשל מן המילה מובא לקמן ד כד רצו להדגיש בהביטוי חס ושלום להוציא ולחלוק על אגדות הנ”ל שבמכילתא ויונתן וכו’ שלא לבד שלא הסכים על תנאו של יתרו שלא למולו כלל אלא מס ושלום לומר שנתרשל אפילו מן המילה שעה אחת וראה לקמן ד כג באע”ז שמביא פירוש וכותב עליו וזה שגעון ובפי’ על האע”ז שם כותב שכוונתו להדרש הנ”ל שבתרגום יונתן ודברי הימים למשה ופירושים שונים נאמרו לבאר קצת הזרות שבדרש זה בבעל הטורים יתרו היה כומר לע”ז וכשנשא משה בתו הוצרך משה לידור לו שבן הראשון שילד לו שיהיה כומר לע”ז זה כיונתו כי ידע שיחזיר את חמיו למוטב כמו שעשה שהדי נתגייר מ”מ נענש שבן בנו נעשה כומר לע”ז שנא’ ויהונתן בן גרשום בן מנשה ודרשו חז”ל בן משה היה אלא שתולין הקלקלה במקולקל וכעי”ז בספר שפתי כהן כותב יש לשאול ואיך משה יקבל עליו דבר זה אלא לפי שראהו שהיה משוטט בדעתו לדעת האלהות והיה בכל יום עובד עכו”ם ומבטלה ועובד לאחרת אמר משה סופו לעמוד על האמת שהוא אל אמת ועוד יכולין לומר שידע משה על ידי השם שנמסר לו שעתיד להתגייר.”

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *