Question:
My challah board is made of glass with little crystal legs on the four corners to hold it. On Shabbos one fell off. I realized I could easily reattach it with glue. I assumed that the tray was not muktzah as it was usable, but the little support piece was not. Was I correct? Please provide sources. Thank you!
Answer:
Hello,
Both the little support piece and the tray are both muktza. The little piece is muktza because right now there is no use for it. The tray, however, is also muktza because since you can glue the piece back on easily, there is a fear that you might indeed do so on Shabbos.
To explain. An item that broke and is fixable is Muktza[1], and may not be moved for any reason, (to use or for the use of its place)[2], even if they can still be used minimally. Even putting it back loosely is not permitted[3]. This is because שמא יתקע, we may be tempted to fix it on שבת by banging it together, which would be[4] מלאכת בונה or מכה בפטיש. For example; a chair or sofa whose leg fell out, glasses whose temple screw fell out, a baby carriage missing one wheel,[5]; a broom that became detached[6]. It may[7] however be moved טלטול מן הצד (through another object), or טלטול בגופו (with one’s body).
The challah board should now be muktza, even though you can still use it when it is wobbly.
As a side point there are a number of instances when this won’t apply;
- If the item is still very useable in its present state[8] as it was before it broke. For example, if the door of a box broke off, the box is not muktza because the box is still useable as is for its usual use.
- If the item cannot be repaired[9]. For example, the chair leg broke off in a way that it can’t be pushed back in, or the eyeglass screw got lost[10], or if it needs a professional to fix it[11]. If the item is still usable, since it can’t be repaired it isn’t muktza.
- If the item was already used before שבת[12] in its present broken state, we aren’t afraid of it being fixed[13] as the owner has shown that doesn’t mind using it this way. For example, if the glasses were already worn before שבת with only one temple, then they aren’t Muktza.
- If the broken item is “usually” used when it is very loose. (If it usually in well, it may not be put in, even loosely[14].) For example, a wheel of a baby carriage that is missing a screw or falls off, but is usually placed back on the axle[15] without a screw, or a chair leg that even when replaced will be wobbly. In this instance the wheel or foot may be returned to its place.
Sources:
[1] גמ’ שבת קל”ח:, רמ”א ס’ ש”ח סע’ ט”ז בנוגע כירה שנשמטה א’ מירכותיה שאסור לטלטלה גזירה שמא יתקע.
[2] כן הוא פשטות מלשון השו”ע והפוסקים שהזכרו ההיתר של לצגו”מ רק בכלי שמלאכל”א וכן בתהל”ד ס’ ש”ח אות כ”ב הביא בשם הערוך וכן ע’ בביה”ל ד”ה דאסור שכל טלטול אסור. אמנם ע’ בגר”ז ס’ ש”ח סע’ מ”ז וכן בקצה”ש ס’ ק”ט ס”ק י’ שאסור לצו”ג ולצו”מ מותר. וההסבר בזה כיון שאינו מזיזו כדי להשתמש בו כלל אלא לצורך המקום אין חשש כיתקנו. וע’ שלמי יהודה פ”ד ס”ק כ”ז שרש”ז התיר להזיזו לצוגו”מ אמנם ע’ הס’ מאור השבת מכתב י”ט אות ג’ עמ’ תקי’ח שרש”ז חזר מזה ואסור לטלטלו אפילו לצגו”מ. פ”ג ס”ק ל”ג. וגם מותר להשתמש בו בלי להזיזו, ע’ מ”ב שם ס”ק ע’ מא”ר.
[3] מ”ב ס’ ש”ח ס”ק ע”ב.
[4] ואם האיסור בתיקון הוא רק דרבנן ע’ מגילת ספר ס’ ט”ו אות ו’ שלמי יהודה פ”ד הערה נ’ ונחלת יהודה עמ’ רי”ג שלא גזרו ומותר ומצד גזירה זה מותר לטלטלו.
[5]שש”כ פכ”ח- מ”ה, מאור השבת מכתב מרש”ז י”ט- ג’.
[6] ארחות שבת פי”ט אות קע”ג.
[7] אע”פ שיש מקום לומר שכיון שיש גזירה שיתקנו אולי יבא לתקנו כשמטלטלו בגופו. אמנם בתהל”ד ס’ רס”ט אות ט”ו כ’ שלמעשה לא מחלקים ומותר ולענין להמשיך לטלטלו ע’ ביה”ל ס’ ש”ח סע’ ט”ז בד”ה דאסור שאם הזיזו משום שיש בו היזק שמותר להמשיך לטלטלו. אמנם ע’ במכתב מרש”ז בס’ מאור השבת י”ט אות ג’ שאסור המשך טלטול העגלה שנשמט ממנו גלגל.
[8] כדי להבין איפה שייך הגזירה שמא יתקע צריכים לדעת שבשו”ע ס’ ש”ח סע’ ח’ כל שכלים הנטלים בשבת דלתותיהם שנתפרקו מהם ניטלים ושם לא חוששים שמא יתקע? ע’ שלחן שלמה ס’ ש”ח אות מ”ה וז”ל ”ונ”ל דבכה”ג דאפשר להשתמש עם השידה כמו שהיא לא גזרינן משא”כ ספסל שנשבר. ולכאורה הפ’ בזה הוא שאם השבירה פוגע בעיקר ההשתמשות של הכלי כגון הכירה שקשה לאפות בו אם רגל שבור ממילא חוששים שיתקנו משא”כ דלת השידה שאינו חלק העיקרי שלו ואפשר עדיין לשים בתוכו חפציו. וע’ ג”כ בשלמי יהודה פ”ד הערה כ”ז בשם ר’ אלישיב זצ”ל וכן בא”נ ח”ד ס’ ל”ט וס’ ס”ג וכן בנחלת ישראל עמ’ רי’ב. וע’ ג”כ בחוט שני פנ”ו אות ג’ שגזרו רק באופן שמלטלטל עיקר הכלי כגון בספסל משא”כ בדלת השידה. וע”ע ארחות שבת פי”ט בהקדמה לסע’ ק”ע שתלוי עם השימוש של הכלי הוא נוח או לא.
[10] שלמי יהודה עמ ‘פ”ח. ע’ נחלת ישראל עמ’ רט”ז שרצה לדייק מערה”ש שם שצ”ל שהוא נאבד באופן שאין חשש שימצא, שלשון הערה”ש הוא, “וכן אם זה כמה ימים שנאבד ממנו הרגל ובהכרח לו לעשות רגל אחר”, ואם מותר לאבד אותו בצורה אינו יכול למצאו כגון בורג של משקפיים לזרקו באופן טלטול בגופו לכיור שא”א למצאו ואז יהיה מותר להשתמש בו. ע’ נחלת ישראל בסיכום פ”ו הערה מ”ט שזה מותר רק שטלטול הבורג יהיה בגופו. אמנם א’ מבני החבורה אמר בזה שאם הכלי היה שבור מלפני שבת נעשה מוקצה כבר ואסור משום מיגו לאתקצאי, ולכאורה דבריו מסתברים. יש לע’ אם אין לו מברג כדי להחזירו למקומו מה הדין.
[11] אז נדברו ח”ח ס’ ל”ג-ד’, וכן שמעתי מר’ י. ברקוביץ בשם הרב אלישיב זצ”ל. וכן בארחות שבת פי”ט אות קע”ד שרצועת שעון יד שצריך אומן להחזירו, שהשעון אינו מוקצה וע”ש הערה רל”ג שאפילו אפשר לו להדיוט לתקנו כיון שהשעון ראוי לשימוש. ולכאורה אפילו שעכשיו אינו יכול לצאת לרה”ר עדיין נחשב שרואי לשימושו בבית.
[12] ע’ נחלת ישראל עמ’ רט”ו שאם עבר והשתמש בו בשבת כשהוא שבור כך שעדיין מוקצה , ושכן משמע בלשון הרמ”א א”כ ישב עליו פ”א לפני שבת. וזה אפילו אם כבר השתמש בו בשבת באיסור, כיון שהטעם שלא תקנו משום שהיה אסור לו לתקנו בשבת ממילא אין זה מראה דעתו. שוע’ נחלת ישראל שם עמ’ רי”ג שאם משהו אחר שאינו הבעלים השתמש בו שאינן זה מספיק כיון שזה אינו מראה שהבעלים אינו מקפיד להשתמש בו כך וע’ שלחן שלמה ס’ ש”ח אות מ”ו. אמנם כ’ שם שאם החפץ מיועד לשימוש ע”י משהו אחר מהבעלים כגון משקפיים של ילד שזה תלוי אם הבן השתמש בו לפני שבת.
[13] רמ”א שם ומ”ב ס”ק ע”א, וכן משמע בח”ח ס’ מנחה ישראל ח”ב פ”ח-ט”ו. ואם ישב עליו בזמן שאינו יכול לתקנו כגון בלילה וכו’ או שהיה קרוב מעד לשבת ואין זמן לקתנו לכאורה אינו מראה שניחא ליה כך וצ”ל עדיין מוקצה, אמנם במנחת שלמה אות מ”ו, וכן בנחלת ישראל עמ’ רט”ו שאינו מסתבר לאסור.
[14] מ”ב ס”ק ע”ב וכן ערה”ש אות ל”ז ממג”א, ואין זה היתר להכניס דבר ברפיון אלא א”כ זהו דרכו תמיד, ע’ מ”ב שם.
[15] כן הובא בספרים. ע’ ס’ שלמי יהודה עמ’ 88 בענין זכוכית משקפיים שנפל ממסגרת פלסטיק ואפשר להחזירו בקלות ע’ שש”כ פט”ו-ע”ז שאסור משום תיקון כי , אמנם בשלמי יהודה עמ’ 88 מר’ אלישיב שליט”א, וכן אז נדברו ח”ח ס’ ל”ג-ד’ מתירין.
