Question:
Is there a time when it’s better not to ask for forgiveness from a person.
They don’t know what happened and if I tell them, it will likely cause them emotional pain. Additionally, it includes a young child who I unintentionally hurt her emotionally. The child most likely forgot about it and if I tell her it will likely give the child some anxiety and emotional pain.
Answer:
Hello,
If you indeed hurt the child you would want to ask them mechila in order to get to get rid of the Aveiro. When approaching the child, if you feel that it will hurt the child, don’t tell the child all the details of what happened, but rather that a long time ago you thing you did something that hurt him/her, and you feel bad about what happened. You can also explain to the child that they most probably don’t even remember what happened, nevertheless you do, and you want to ask them mechila for it. This will not make the child feel bad in any way, in fact this that you are approaching them, shows them that you care about their feelings, and will make them feel very good.
As a side point, there is controversy if a child can be mochel, there it is better to wait until after the child’s bar/bas mitzva. Otherwise you may ask them even beforehand.
Best wishes
Sources:
בענין בקשת מחילה מקטן ידוע המעשה עם הסטייפלר זצ”ל שהמתין עד שהקטן נעשה בר מצוה כדי לבקש ממנו מחילה, הובא בארחות רבינו ח”ב עמ’ רנ”א, וכן בתשובות והנהגות כרך א סימן תתכה וז”ל “ודע שהאיסור להכות קטנים חמור טפי דלאו בני מחילה נינהו, וכן שמעתי בשם רבינו החזו”א זצ”ל שלצער קטן חמור מלצער גדול שגדול יכול למחול אבל קטנים לאו בני מחילה נינהו (ובאמת מסופקני בד”ז, דלכאורה כל הא דמצינו דקטנים לאו בני מחילה נינהו היינו לגבי לזכות מממונם לאחרים, אבל אם ציער קטן ומבקש מחילה, כיון שאינו נוגע להבא, מסתבר דאם הוא בן דעת אפילו בגיל הפעוטות, מספיק לזה שאינו מקפיד וכפי הדעת שנצטער בה כך מוחל עליה, אמנם שמעתי מעשה על הגר”י קנייבסקי זצ”ל שחשש שביזה פעם לקטן בשוגג (מחמת תוכחה) והיה לבו נוקפו והמתין עד שגדל הקטן ובלילה שנעשה בר מצוה הזדרז לבקש ממנו מחילה תיכף, אבל כשהיה קטן לא מועיל מחילתו כמ”ש)”. וכן כתב הגר”י סרנא (דליות יחזקאל ח”ד עמוד קעו) “יזהר שלא לבייש קטן וגדול ומקטן יש ליזהר יותר מגדול כי לאו בר מחילה הוא וישאר בחטאו המר” וכן בספר הקטן והלכותיו (ירושלים תשס”ד פרק עב ס”ק יז), ובספר חינוך ישראל (ח”ב עמוד תמג). אמנם יש חולקים ע”ז ששייך לבקש מחילה מקטן ע’ בס’ חוט שני ר”ה עמ’ ק”א וז”ל ” אין מחילת קטן בממון כלום ואפילו אם אמר שמוחל יכול לחזור בו, אבל מחילה לסלק הקפידה שייך גם בקטן דאע”ג דבגוונא דקפידת הקטן הוי קפידא מ”מ כשפייסוהו (ובקל יכול לפייסו ע”י שיתן לו איזה דבר) סגי בזה דהרי כבר סילק קפידת הקטן וכבר עבר צערו ואינו חושב על זה וגם עשה המפייס מצידו כעין תשובת המשקל ושוב אין בחזרת הקטן שמקפיד כלום לאחר שכבר נתפייס”. וכן הובא בשמו בס’ שערי הימים הנוראים עמ’ שד”מ, וכן בשו”ת שערי יושר ירושלים תשס”ח ח”ד עמוד קמח אות ד, שיש לקטן יכולת למחול, וכן כ’ בשם הרה”ג שמואל אליעזר שטרן שליט”א בספרו שביבי אש בני ברק תשס”ז ח”ב עמוד קעו, אמנם לא מצאתי בפנים.
