Question:
Is it allowed for a woman to visit cemetery when she’s nida? If not, please explain why
Answer:
Hello,
In general, a woman should not visit the cemetery when she is a nida. It is for kabalistic reasons. According to some poskim after her flow has stopped it is permitted, and depending on the circumstances, there are times when one can be lenient.
Best wishes
Sources:
1ח”א (כלל ג’ סעי’ ל”ח) – “ונראה לי שלא יכנסו לבית הקברות עד שיטבלו.”
.2עי’ פת”ת (ס”ק י”ט) – “כתב בספר חמודי דניאל כ”י נהגו הנשים שלא לילך לבית החיים להתפלל בימי נדתה ונכון הוא ע”כ.”
.3עי’ מקוה ישראל (סי’ ז’ סעי’ כ”ה) – “נהגו הנשים שלא לילך לבית החיים להתפלל בימי נדתה ונכון הוא.”
.4מ”ב (סי’ פ”ח ס”ק ז)’ – “שלא יכנסו לבית הקברות עד שיטבלו.”
.5אפיקי מגינים (סי’ פ”ח ס”ק ג’) – “גם לא יכנסו לבה”ק עד שיטבלו (ח”א”).
.6כה”ח (סי’ פ”ח סוף ס”ק י”ב) – “הח”א דלבית הקברות לא יכנסו עד שיטבלו”.
.7טהרת ישראל (סעי’ נ”א.)
.8גשר החיים (פרק כ”ט אות י”ג) – “וביותר וביחוד הזהירו האר”י הק’ ועוד שלא תלכנה לביה”ק נשים נדות בטרם טבלו כדין, ולא
גבר בע”ק בטרם טבל.”
.9לקט הקמח החדש (סי’ פ”ח ס”ק כ”ד) – “המנהג נתפשט בין הנשים שאין הולכין לבית הקברות גם בימי הליבון עד שלא טבלו.”
.10שפע טהרה (ס”ק כ”ח.)
.11פסקי משנה הלכות (פרק ה’ סעי’ קט”ו) – “ראוי להחמיר שאשה לא תלך לבית הקברות בזמן נדותה עד שתטבול”.
.12עי’ ששבה”ל (סיכום אות ו)’ – “נהגו שלא ללכת לבית החיים בימי טומאתה עד שתטבול, אבל יכולות ללכת ולעמוד חוץ מד’
אמות מהקברים. ולפעמים מקילים לצורך כשאינה שופעת.”
.13הגרח”ק שליט”א (דעת נוטה ח”א הל’ קר”ש תשובה ק”ט) – לשונו מובא לקמן.
.14חזקת טהרה (ס”ק ס”ז.)
.15משנת יוסף (חי”א סי’ קנ”ז) – “ולבית הקברות מחמירים עד שתטבול [וכן לקבר רשב”י וקבר רחל,] ואם יהי’ לה עגמ”נ אפשר
להקל בימי ליבונה, ותתרחק ד’ אמות מהקברים”.
.16מראה כהן (ריש עמ’ פ”ז) – “אין לאשה לילך לבית הקברות בזמן נדותה עד שתטבול.”
.17פתחי הלכה (ארטסקרול, ח”ב עמ’ קכ”ג.)
.18עי’ דרכי טהרה (עמ’ נ”ז) – “ראוי שלא תלך הנדה לבית הקברות, מחמת רוח רעה שבבית הקברות.”
.19שיעורי טהרה (עמ’ קצ”ה) – “וכן יש לנהוג למעשה שלא יכנסו לבית הקברות עד שיטבלו.”
.20יסוד הטהרה (פרק ב’ סעי’ כ”א) – “אין לאשה ללכת לבית החיים בימי טומאתה, עד אחר שתטבול במקוה.”
.21עי’ פסקי תשובות (או”ח סי’ פ”ח אות ט’ ד”ה ולענין) – “ולענין הליכה לבית הקברות: נוהגים להחמיר אפילו בימי ליבונה וכל זמן
שלא טבלה, וגם על קברי צדיקים כמערת הרשב”י וקבר רחל וכדו’ יש ליזהר, אבל אם יהיה לה עגמת נפש אם לא תילך, אפשר
להתיר בימי ליבונה, וגם בימי ראייתה, אך תעמוד רחוק ד’ אמות מהקברים”.
.22ארחות טהרה (פרק י”ב סעי’ ב’) – “לא תכנס אשה לבית החיים בימי נדתה ובספירת שבעה נקיים עד לאחר שתטבול.”
‘מצד שני ע’
הלכה למשה (דינה נדה ויולדת סעי’ ה’, ס”ק ה’) – “נהגו הנשים שלא לילך לבית החיים להתפלל בימי נדתה, ויש מוסיפין שלא
ילכו עד שיטבלו, והעיקר דבימי ליבונה הולכת. (ולא אדע מה יענה לבתולה אלמנה וגרושה שאינן טובלת לעולם … וכי הן
אסורים לבא לבית החיים כל ימי חייהן וע”כ נלע”ד דלא חמיר קדושת בית הקברות מקדושת בית הכנסת, דבימי לבונה נהגו היתר
וה”ה בזה. וכ”ה בתשו’ חמדת משה [סי’ ס”ב] דדוקא בימי ראייתה אסור עיי”ש.”)
.2חשב האפוד (הליכות חנוך פרק ב’ אות קע”א) – “דאשה נדה מותרת לילך בימי ליבונה לבית החיים.”
.3הגרשז”א זצ”ל (שולחן שלמה נדה פרק ט’ סעי’ ג’ [עי’ פרק ז’ סעי’ ד,’ וצ”ב]) – “בימי שהיא שופעת ואפילו אם עדיין יש דם לא
תלך לבית הקברות.”
.4שערי טוהר (שער ט”ו ס”ק כ”ג) – “בזמן ראייתה.”
.5טהרת הבית (סי’ י”ב סעי’ מ”ד) – “הנוהגות להחמיר לא החמירו אלא בימי ראייתן, אבל בימי ספירת שבעה נקיים יש להקל.”
יביע אומר (ח”ד יו”ד סי’ ל”ה אות ה’) – “ואין לנשים בימי ראייתן ללכת לבית הקברות. (חמודי דניאל, הובא בפתחי תשובה (סי’
קצה ס”ק יט.) וכ”כ בשו”ת חמדת משה חיו”ד סי’ סב ע”ש. ודלא כמ”ש הגרי”מ טוקצינסקי בגשר החיים (פכ”ט אות יג) שאין
רשאות לילך כל עוד לא טבלו כדין. ע”ש. דליתא.”
בס”ד סימן קצ”ה סעיף י”ז – בית החיים 864
.6פותח שער (פרק ט”ו אות מ”ט) – “שמעתי שמנהג ירושלים שאין הולכות שם רק כל זמן שרואה דם ממש, אבל בימי ליבונה
הולכות שם להתפלל.
