Question:
What is the latest time that a person can daven shacharit on weekdays and on Shabbos? Is it Chatzot? If so, then what is the point of “Sof Zeman Tefillah”?
Answer:
Hello,
What you are asking about is unfortunately a common mistake. Although b’dieved one may still daven until chatzos it is not as if that is the correct time until when we should daven. People unfortunately wait around or get up late under the assumption that there is plenty of time to daven, as they have until chatzos. This is incorrect.
The mitzva to daven Shemona Esrei at its proper time essentially is until the end of the fourth hour, after that even if a person may daven Shemona Esrei, however the mitzva[1] of davening at the proper time has been lost. This applies both during the week and on Shabbos. Additionally, there is controversy if the birkas kriyas shema may be said then or not[2]. The Mishna Berura rules that they may be said only if the person wasn’t able to daven then, (Other[3] rule that they may still be said). Regarding women, there is additional controversy if[4] they may say it then.
Regarding Shemona Esrei after the “zman” according to some poskim, one is not yotza even the mitzva of davening. Although b’dieved a person can and should still daven until chatzos, the Mishna Berura[5] writes that if one davens after the “zman”, one should preferably stipulate that if he is no longer allowed to daven now, that his tefilla should be a tefillas nedava.
Best wishes
Sources:
[1] שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילה סימן פט סעיף א “זמן תפלת השחר, מצוותה שיתחיל עם הנץ החמה, כדכתיב: ייראוך עם שמש (תהילים עב, ה) ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח, יצא. ונמשך זמנה עד סוף ד’ שעות שהוא שליש היום. ואם טעה, או עבר, והתפלל אחר ד’ שעות עד חצות, אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה, שכר תפלה מיהא איכא. הגה: ואחר חצות אסור להתפלל תפלת שחרית”.
[2] שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת שמע סימן נח סעיף ו “אף על פי שזמנה (ק”ש) נמשך עד סוף השעה הג’, אם עברה שעה ג’ ולא קראה קורא אותה בברכותיה כל שעה ד’ שהוא שליש היום, ואין לו שכר כקורא בזמנה. ואם עברה שעה ד’ ולא קראה, קוראה בלא ברכותיה כל היום. וע”ש במשנה ברורה ס”ק כ”ו “עברה שעה ד’ – אפילו נאנס אפ”ה מכאן ואילך הפסיד הברכות. ואם בירך הוי ברכה לבטלה, ועיין בביאור הלכה: באור הלכה ד”ה * קוראה בלא “עיין במ”ב ואף שדעת הפר”ח כדעת הרמב”ם שלא נתן קבע לברכות כבר פסקו רוב האחרונים וכמעט כולן כדעת הרא”ש והטור והשו”ע ועיין בתשובת משכנות יעקב בסי’ ע”ז שדעתו נוטה להכריע בדיעבד עד חצות כמו גבי תפלה דקי”ל לקמן בסימן פ”ט שאם עבר הזמן תפלה אעפ”כ מתפלל עד חצות עיין שם. ואפשר שיש לסמוך ע”ז לענין אם היה לו אונס שלא היה יכול לקרות הברכות עד ד’ שעות כי מצאתי בספר מהרי”ל הלכות תפילה שכתב בשם מהר”ש שהמנהג להקל בנאנס שלא להפסיד הברכות”. וכן ערוך השולחן סימן נח סעיף יט “מ”מ סוף סוף כך תקנו ובודאי לא תקנוה רק אם קיים כדין התורה ולא בשעבר זמן ק”ש ורק בנאנס התירו לו חכמים לקרותה גם אח”כ בברכותיה ולא כשעבר בשאט נפש וצ”ע”.
[3] ע’ פר”ח הובא בביה”ל, וכן הובא כמו י”א בסוגריים בקיצור שולחן ערוך סימן יז סעיף א “אבל לאחר שליש היום, אסור לומר הברכות, אלא אומר קריאת – שמע לבד ואפילו כל היום (ויש – אומרים דגם הברכות יכול לומר כל היום)”.
[4] כיון שי”א שאין מחויבות להתפלל, ממילא להכניס עצמן וספק ברכה לבטלה כשאינן חייבות בכלל, וע’ מעשה איש ח”ה עמ’ י’, וע’ אשי ישראל פ”ז ס”ק מ”ח מס’ נקיות וכבוד בתפלה עמ’ ר”ו מר’ ח. קנייבסקי זצ”ל שנשים לא יברכו ברכת ק”ש אחרי ד’ שעות שזה הזמן לברכת ק”ש, וכן אמר מו”ר הרב י. כהן שליט”א שזה ההלכה למי ששואל. וע’ הליכות שלמה פ”ח – מ”ב מרש”ז שאפילו לשמו”ע לכתחילה תתפללי רק אחרי מנחה ע”ש, ולכאורה כ”ש זה. וע”ע הליכות בת ישראל פ”ב-י’, ואשי ישראל פ”ז ס”ק מ”ח, שאם נאנסה שיכולה שתאמר הברכות עד חצות. ע’ פניני תפלה עמ’ קלט שר’ אלישיב זצ”ל שהמשכנות יעקב לא חלק בין נשים לגברים בזה, ואם הם אנוסות יכולות לאומרם עד חצות.
[5] משנה ברורה סימן פט ס”ק ו “וטוב שיתפלל אז בתורת נדבה כי יש פוסקים שסוברים דבהזיד עד ד’ שעות שוב לא מצי להתפלל כלל ע”כ יתפלל ויתנה שאם מצד הדין הוא פטור הוא בתורת נדבה [פמ”ג]”.
