To Donate Click Here

Who gets the maftir?

Question:

In our shul we have a conflict. One person has yahrzeit for both parents next week, one is Adar I and the other is regular Adar. The other has yahrzeit only for his father in Adar (which the Rema on the one hand holds that we do Adar I, yet he can do Adar II, while the one with one parent in Adar I cannot do Adar II). On the other hand, to make the question more complicated, for the one with Adar I this is his father’s first yahrzeit which means that on Shabbos he is still in the middle of the year of mourning where there is another reason to get maftir.
In short:
Person I – father’s yahrzeit – 4 Adar, Mother’s yahrzeit 5 Adar I
Person II – father’s yahrzeit – 3 Adar, but still in year of mourning.

Both people are those who will easily be mevater if all things are equal, and they will follow whatever the psak is.
Is it a consideration that the person II cannot do Musaf since he is still in the first year of mourning and therefore we should divide it up with maftir for person II and Musaf for person I, or should we tell person II to wait for Adar II and person I should do maftir and musaf while person II gets an ordinary aliyah?
Thanks – it applies this Shabbos, so the sooner the answer the better.

 

Answer:

Hello,

The person who is during the year for his parent should get he maftir, and he is more of a chiyuv than a person that has a yahrtziet during the following week. On the other hand, it is controversial if the avel is allowed to daven for the amud on Shabbos. Although there are different minhagim about this, it is better that he shouldn’t. Therefore, you have a simple solution. The avel will get the maftir, and the other person will daven mussaf, and if you want you can give him a different aliya.

It is beautiful, when such question arise, and both people understand that it is an aliya for the neshoma to be mevater, and not cause a fight over a zechus, as that isn’t a zechus at all.

Best wishes, and all the neshomos should have an aliya and nacas from their children.

Sources:

ע’ ענין שאבל עולה למפטיר הובא ברמ”א יורה דעה סימן שעו סעיף ד “ע”כ נהגו לומר על אב ואם קדיש בתרא י”ב חדש, וכן נהגו להפטיר בנביא, ולהתפלל ערבית במוצאי שבתות שהוא הזמן שחוזרין הנשמות לגיהנם”, אמנם המפטיר בשבת לפני היארצייט אינו מוזכר בשו”ע, וע’ פני ברוך ס’ ל”ט סק”א שמביא בשם בשו”ת דודאי השדה סי’ ד’ שכתב ולא מצינו כלל שיהי’ איזה חיוב ליא”צ אם לא חל בשבת ממש. וע’ גם ברכי יוסף ס’ רפ”ד סק”א” ועתה התפשט עוד באיזה מקומות דבהגיעתוך זמן פטירת אב ואם בכל שנה מפטיר בשבת הקודם. ובענין אבל להתפלל בשבת על יארצייט ע’ פני ברוך שם סע’ ב’ שיש דעות בזה ע”ש. . וכן פ’ הרב י. כהן שליט”א. ואגב ע’ באהל חנה ( סוף ס’ פני ברוך), שאע”פ שיש מקור יותר ברור למנהג שהאבל עולה למפטיר, אבל למעשה המנהג הוא שאינו דוחה את כל היארצייטים של השנה. אמנם כאן שיש לשני גם יארצייט בשבוע הקרוב, הוא יעלה קודם .

 

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *