To Donate Click Here

Food under pillow

Question:

After waking up from a daytime nap, I recently found a bag of animal crackers/pretzles underneath one side of my pillow. I’m not sure if I slept exactly on top of the crackers, but I did sleep on top of the pillow. Are the crackers now forbidden to eat? I’ll add that the crackers did not belong to me, but to someone who was in my house.

 

Answer:

Hello,

Although there is controversy about this, many poskim say that in retrospect, if one slept on top of food, it is still permitted to eat. See sources.

Sources:

המקילים – ע’ שבות יעקב (ח”ב סי’ ק”ה) – “נ”ל פשוט דאין כאן חשש איסור בדיעבד רק דבכל אלו מבואר בש”ס ופוסקים דהוא רק אזהרה לכתחלה וכמשמעות בעל העיטור אך כדי שלא להוציא חלק בלי ראיה כלל נ”ל להוכיח שכן הוא דהא מצינו בסוגיא דש”ס כמה פעמים שהזהירו לחבר שלא יאכל אצל עם הארץ מפני דברים שאינם מתוקנים ובפרק חזקת הבתים דף נ”ח ע”א מטה של ת”ח כיצד כל שאין תחתיה אלא סנדלין בימות החמה ומנעלי’ בימות הגשמים ושל עם הארץ דומה לאוצר בלום ופרש”י וז”ל מטת עם הארץ כל דבר מניחן תחת מטתן אוכלים וכלים עכ”ל וא”כ אמאי לא חששו חכמים איך יאכל עמו הלא חמירא סכנתא מאיסורא אלא ודאי פשוט דכל הני הוא רק אזהרה לכתחלה אבל בדיעבד אין קפידא כלל גם לא הוזכר בשום פוסק שום איסור בדיעבד בענינים אלו”. וכן כ’ רע”א (על מחבר יו”ד ס’ קט”ז סעי’ ה’) – “ודיעבד מותרים. שבו”י”.  וכן ע’ פת”ת (ס”ק ד’, ס”ק ה’), וכן בהר צבי (או”ח ח”א סי’ נ’ ד”ה היוצא) – “והמעיין שם בשבות יעקב יראה שהדיעבד לענין זה הוא על ההנחה, כלומר שבדיעבד אם הניחם תחת המטה אין קפידא כלל לאוכלם אפילו לכתחילה והאזהרה לכתחילה היא רק על ההנחה”. יד אפרים (על המחבר סעי’ ה’) – “ובשבות יעקב חלק ב’ סימן ק”ה, אוכלין ומשקין הנתונים תחת המטה, וכן שאר דברים המבוארים בסימן קט”ז שרוח רעה שורה עליהן, אין לאסור בדיעבד, כמו שכתב (הטור) [הב”י] בשם בעל העיטור [הלכות שחיטה כג, ד] ביו”ד [ריש] סימן ו’. וכן מוכח בבבא בתרא דף נ”ח [ע”א] בפירוש רשב”ם [ד”ה לאוצר] שעמי הארץ מניחים תחת מיטתם אוכלים וכלים, ואפילו הכי לא הזהירו לחבר לאכול עם עם – הארץ רק משום שמא יאכילנו דבר שאינו מתוקן [עיין שבת יג, א], אלא על כרחך בדיעבד אין קפידא”. וכן עי’ ח”א (כלל ב’ סעי’ ב’) – “ונכדי האברך המופלג מוהר”ר אלי’ הביא ראיה שכל דבר שאמרו רוח רעה שורה עליו מותר בדיעבד, דבבית יוסף ביורה דעה סימן ו’ כתב, הא דאין שוחטין בקנה, יש אומרים הטעם משום דקיסמין נפרשים ממנו, ולפי זה אפילו בדיעבד אסור. ויש אומרים הטעם משום רוח רעה, ולפי זה בדיעבד מותר, עד כאן לשון הבית יוסף”.  וכן בילקוט הגרשוני (או”ח סי’ תרמ”ט ס”ק ט’) – “כ’ בפ”ת יו”ד סי’ הנ”ל בשם תשו’ שבו”י אם נתן אוכלי’ ומשקי’ תחת המטה מותרי’ בדיעבד ואין בזה רק אזהרה לכתחלה ע”ש”. אור יצחק (ח”א סי’ י”ד) – “מ”מ לענין הלכה בדיעבד אפילו אם נתן תחת המטה תבשיל נמי מותר”. וכן אומרים בשם ר’ מ. פיינשטיין זצ”ל (דברי חכמים יו”ד פרק ב’ אות כ”ה) – “ובשם הגרמ”פ שמעתי, שמותר, ולא צריך אפילו ליטול את האוכל במים”. הליכות אבן ישראל (ח”ב פרק מ”ג הע’ ה’) – “דבדיעבד מותר לאכלם, וכדעת רוב האחרונים”. פסקי בושם (פרק כ”ה סעי’ א’, היכל הוראה ח”א הוראה ב’) הגרחפ”ש זצ”ל (דברי חכמים יו”ד פרק ב’ אות כ”ה) – “שודאי מותר”. וכ”פ בשבט הלוי (ח”ו סי’ קי”א ענף ה’ אות ה’, ח”ח סי’ כ”ב אות ב’, קובץ מבית לוי ח”ג עמ’ מ”ז אות א’, בענייני יו”ד עמ’ צ”ג אות א’) – “לא יתן תבשיל ולא משקים תחת המטה מפני שרוח רעה שורה עליהם ואם נתנם לא נאסרו בדיעבד”. הגראי”ל שטיינמן זצ”ל (הבית בכשרותו פסקי דינים אקטואליים בעניני כשרות הבית עמ’ צ”ב סוף הע’ י”ח) – “שמותר לאכול מאכלים ששהו תחת המיטה. שוב שאל השואל הרי הגאון אוסר, השיבו כשתהיה גאון תחמיר”. קובץ הלכות (סוכות פרק כ”ט הע’ ב’, שבת ח”א פרק ז’ הע’ ח’ [לשונו מובא לקמן], חנוכה פרק א’ הע’ י’ [לשונו מובא לקמן]) – “דדעת האחרונים להקל בזה בדיעבד”, ושלחן הלוי (פרק כ”ג אות ב’), חוט שני (שאר ענייני סכנה [בתוך ס’ טבילת כלים] ס”ק ז’ ד”ה ולמעשה, עמ’ פ”א) – “ולמעשה באוכלין שתחת המטה אין נאסרים באכילה כמבואר באחרונים. אלא דהמחמיר יחמיר לעצמו, ואין בזה משום בל תשחית, דאם אחד לא רוצה לאכול מה שיש עליו רוח רעה, אינו מחוייב”, הכשרות (פרק י”ח סעי’ כ”ה) – “הסכמת הפוסקים, שבדיעבד, ובודאי במקום הפסד – מותר לאוכלם, וכל דבר שניתן להדיחו, יש להדיחו שלש פעמים”.  וכן אמר לי רו”מ הרב י. כהן שליט”א כמה פעמים.

אמנם יש מחמירין ע’ גר”א (בינת אדם כלל ס”ג, בנין עולם או”ח סי’ ל”ג אות ט”ז [לשונו מובא לקמן]) – “שמעתי שהגאון החסיד ז”ל צוה בצנון שהניחו תחת המטה לחתוך לחתיכות קטנות ולזרקה כדי שלא ימצאנה אדם”. אמנם ע’ בבדרכ”ת (ס”ק ל”ה) – “עפת”ש מ”ש מהבינת אדם בשם הגר”א ז”ל ועי’ בס’ שערי רחמים אות קנ”ו בהג”ה אות ב’ שהביא דברי הבינת אדם בזה וסיים שמצא כתוב בשם הגאון מהר”ח תלמיד הגר”א שהגר”א החמיר רק על עצמו באוכלין ומשקין שהיו תחת המטה אפי’ רק מעט אבל לאחרים והקיל וצוה להשקותם מזה עיי”ש”. ויש עוד מחמירין, ע’ בן איש חי (שנה א’ חנוכה אות י”ב, שנה ב’ פר’ נח אות י”ז, פר’ פנחס אות י”ד, תורה לשמה סי’ ק”ח) – “ואפילו בדיעבד אסור לאכול, וכנזכר בשיורי ברכה, ודלא כהרב שבות יעקב”. שדי חמד (מערכת הל’ כלל קמ”א אות ל”א) – “דודאי אית לן למינקט דדבר שיש בו משום רוח רעה גם בדיעבד אסור”. הגרשז”א זצ”ל (הליכות שלמה תפילה פרק י”ג סעי’ י”ז) – “ישליכם ולא ישתמש בהם כלל”. משנה הלכות (מרשימות הגר”י שוב בעניני סכנה אות ב’, בנתיבות ההלכה גליון מ”ו עמ’ תקע”ה) – “אוכלים שהיו תחת המטה יש להחמיר שלא לאוכלם”. הגרח”ק זצ”ל (אלא ד’ אמות של הלכה פרק ס”ז אות ד’) – “מקפיד מאוד לא לאכול אוכל או משקה שהיה תחת המיטה, ואפילו בדיעבד. ואפילו אין ישנים על המטה כמה שנים”.

ואגב י”א שאם האוכל אינו שלו שא”א אוסקר דבר שאינו שלו רב פעלים (ח”ד סוד ישרים סוף סי’ ה’) – “העליתי בס”ד על מ”ש רז”ל המניח אוכל תחת המטה ששורה עליו רוח רעה. ואמרתי אם הניח אדם אוכל של חבירו תחת המטה שלא בידיעתו וזה המניח הוא איש זר שאינו בנו ולא אשתו ולא עבדו של בעל האוכל כדי שנאמר ידם כידו אין שורה עליו רוח רעה האמור על אוכל המונח תחת המטה ע”ד שאמרו אין אדם אוסר דבר שאינו שלו”. וכן בשלמת חיים (או”ח סי’ כ”ג ד”ה אבל) – “לענ”ד הוא [רק] בדבר שהוא שלו, ואם אחד יקח משל חבירו בלא דעתו ויתנם תחת המיטה מאחר שכנראה הב”ד לא יוכלו לחייבו לשלם דהוי כהיזק שאינו ניכר (גיטין נ”ג א’, שו”ע חו”מ שפ”ה ס”א) שוב גם הרוח רעה אין לו רשות להתדבק בו”. אמנם יש חולקים עליהם ע’ רבבות אפרים (ח”א סי’ ח’ אות א’, עי’ ח”ג סי’ י”ח) – “הרב פעלים … ובאמת זה חידוש דברוח רעה מה שייך להכנס בדין זה אם אדם אוסר דבר של חברו או לא כמו שהוא מדמה הא יש שם רוח רעה. וג”כ ידידי הגרב”י זילבר (שליט”א) [זצ”ל] כתב לי בזה שאני צודק מאוד”. וכן בשבט הקהתי (ח”א סי’ רכ”ד) – “ואפילו אם אדם אחר שאינו הבעלים של האוכלין הניחו שם האוכלים תחת המטה ג”כ נאסר ולא שייך לומר אין אדם אוסר דבר שאינו שלו דכ’ התוס’ ביבמות [דף פ”ג ע”ב ד”ה אין.] דאם א’ השליך בשר של חבירו לתוך חלב נאסר ולא שייך לומר אין אדם אוסר דבר שאינו שלו דאפילו היכא דנפל בעצמו ג”כ נאסר ולא גרע חבירו מנפל מעצמו ורק היכא דבעינן מעשה דידי’ אז אמרינן דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו עיי”ש. א”כ ה”נ כיון דאפילו נפל מעצמו האוכל תחת המטה נאסר ה”ה אם נתן שם חבירו נאסר [וצ”ע מה דאי’ בשו”ת רב פעלים ח”ג בסוד ישרים בסי’ ה’ דאחר אינו יכול לאסור אוכל של חבירו אם הניחו תחת המטה שלא בידיעתו עיי”ש, וצ”ע דלפי מה שהבאתי מהתוס’ לא שייך לומר כן דלא גרע מאילו נפל מעצמו]”.

 

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *