Question:
If one is saying kaddish yasom in shul and a person near him has a haphochoh and there is a reiach ra’ah, must he stop saying kaddish, or perhaps he shouldn’t as this may embarrass the person ?
Answer:
Hello,
This is delicate question, however if the circumstances are such that if he stops saying kaddish it will embarrass the other person, then he may continue saying the kaddish. The reason is because davening in the vicinity of where it smells due to a person’s passing gas, is only an issur d’rabonon, as it is considered “reiach shein bo ikar”. Therefore it iwould be included in the rule that we can override an issur d’rabonon for kavod habrois.
Sources:
ע’ ס’ נקיות וכבוד בתפילה עמ’ קס”ח שמביא תשובה מהרב י. זילברשטיין שליט”א וז”ל התשובה שהוא דומה לענינינו. “שאלה: כהן שעלה לדוכן ונדף ריח רע מגרביו ואין הש”ץ מסוגל לעמוד בריח זה, האם מותר זו להמשיך בתפילה או שמא חייב להפסיק, למרות שהכהן יתבייש, וגדול כבוד הבריות? תשובה: השו”ע בסימן פ”ו כתב מים סרוחים או מי משרה ששורין בהם פשתן או קנבוס צריך להרחיק מהם כמו מן הצואה. ויעוין לב חיים ח”ב י”ר שכתב דאין הכונה לריח רע מנפט ועיטרן וכדומה שהרי חז”ל אסרו להדליק נר שבת מריח רע אבל לא בגלל הברכות שאסרו לומר שם יעויין סימן רס”ד. ויעויין בהלכות סוכה שאין לעשות סוכה מדבר שריחו רע אבל לא בגלל דברי תפלה וברכות שיאסרו לומר שם ובע”כ כי דוקא בריח שהוא גועל נפש ולא מריח רע שאינו מאוס וכך כתב המשנ”ב ע”ס כ”ג דריח רע הוא כל שדרך בנ”א להצטער מאותו ריח וכתב החיי”א דבר שטבעו ריח רע כגון עטרן וכדומה מותר ולא נקרא צואה אלא מה שנסרח מחמת עיפוש אבל בעניננו הגרביים מאוסות ויעוין בסימן רכ”ז משנ”ב ט’ שכתב בית שמקצבין בו בשר דשם ריח מעופש מאד אסור לומר בו ברכות וכתב שם שעה”צ י”א דמקום שיש בו ריח רע יותר גדול מבית שיש בו מורייס אסור לומר בו דברי תורה אבל מקום שהריח רע הוא לא יותר גדול מותר ולכן אם הריח רע הוא לא יותר גדול מהמורייס שהוא ציר דגים מותר ואם הריח הוא יותר גדול יעויין בבאו”ה סימן ע”ס א’ באו”ה ד”ה בתוך שכתב אם מי הרגליים הם מאדם חולה המטפטף לאונסו בודאי יש להזהר לא לגלות לש”ץ כדי שלא לבייש את החולה. אמנם י”ל דהיינו דוקא במי רגלים שאיסורם מדרבנן אך לא בדבר מסריח שאיסורו מהתורה ודומה לצואה כמבואר במשנ”ב ע”ט כ”ט אך מ”מ אפשר להקל במקום כבוד הבריות כאשר הכהן יתבייש משום דמבואר במשנ”ב ע”ס ל’ דבהפחה מותר מדאורייתא דריח רע שאין לו עיקר אסור רק מדרבנן וא”כ גם בעניננו ריח הרע שבגרביים אין לו עיקר ואיסורו רק מדרבנן וצ”ע דיתכן דבמקום כבוד הבריות אפשר להקל התזת תרסיס ספריי יכולה לעזור בזה הכותב וחותם באהבה רבה. יצחק זילברשטיין”.
