To Donate Click Here

Borer Questions

Question:

1) To motivate my kids to behave on Shabbos, I give out tickets with their name prewritten before Shabbos and do a raffle on Shabbos morning after the seudah for a special treat. All the tickets are mixed up in one bag and I pick out the ticket with their name and give them out Shabbos night and morning to hold till Shabbos afternoon when we do a raffle. Then all the tickets are mixed up in one bag, one ticket is picked out to win. Are there any borer issues here?
2) The eggs are placed in the cholent before Shabbos, so to avoid the issue of hot davar gush (klei rishon and bishul issue with adding raw spices to hot eggs) I take out the eggs from the cholent before the men come home from shul so it can cool off before adding spices. Problem is I can’t know exactly when they will come home so sometimes it’s more than a half hour till the eggs are served. Is there a borer issue and if yes can the workaround be that someone eats a miniscule amount of it right after it’s taken out?

 

Answer:

Hello,

  1. This is very creative, and you seem to be a parent highly motivated to bring up you children correctly. You should have much nachas from all of them. Regarding the raffle, there are two potential issues with doing this on Shabbos. The first one is the actual raffle. There is a prohibition not[1] to make raffles on Shabbos. See sources. The second issue is borer, since the different tickets, which have different names on them are mixed up and taken for later on Shabbos. When we have a mixture, we may only sort it out, or take what we want if it is for immediate[2] use, such as for the meal that we are about to eat or in middle of eating. But not for later on in the Shabbos.

Therefore, I would give two suggestions, first of all, keep the different children’s tickets separate from each other, so when you give them out you can avoid this issue. Secondly, move the actual raffle time of the raffle to after Shabbos.

  1. I would prefer not coming on to this workaround, as there is some controversy[3] about it, as some poskim view it as evident that you don’t want to eat it now but are only doing it to avoid borer. There are other options to use. The first one is. Even if it is more than half an hour before the eggs are served, it is still considered “for now” from the time that you will start preparing for the meal, if you plan on eating the meal right[4] after finishing your preparations. Therefore, there would be no need to even taste it. According to many poskim[5], this is even if you don’t know exactly when your husband will come home, but you need to be prepared since he might come home, that is also considered for this meal, and for now. Another point is that after peeling the eggs, or even removing them from the cholent, it should not take more than a few minutes for the eggs to cool, (especially if they are cut), to lower than yad soledes bo (110f ), and you would be able to add your spices to them, without taking them out of the cholent so long before serving them.

Have a good Shabbos

Sources:

[1] שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שכב סעיף ו “המחלק לבני ביתו מנות בשבת, יכול להטיל גורל לומר: למי שיצא גורל פלוני יהיה חלק פלוני שלו; והוא שיהיו החלקים שוים, ואינם עושים אלא כדי להשוותם שלא להטיל קנאה ביניהם, אבל עם אחרים אסור כיון שמקפידין זה על זה יבואו לידי מדה ומשקל; אבל ליתן מנה גדולה כנגד מנה קטנה ולהטיל גורל עליהם, אפילו בבני ביתו ובחול, אסור משום קוביא. ויש אומרים דעם בניו ובני ביתו מותר להטיל גורל אפי’ על מנה גדולה כנגד מנה קטנה, מפני שאין מקפידים. הגה: ואסור להטיל גורל בשבת, אפילו ע”י א”י (מהרי”ל)”.

[2] שולחן ערוך אורח חיים סימן שיט סעיף ג “היו לפניו שני מיני אוכלים מעורבים, בורר אחד מאחד ומניח (השני כדי) לאכול מיד. … ואם בירר והניח לאחר זמן אפי’ לבו ביום, כגון שבירר שחרית לאכול בין הערבים, חייב.

[3] ע’ ס’ עם מקדשי שביעי פ”ד סע’ פ”א מר’ נ. קרליץ זצ”ל שאם הוא טועם מזה רק כדי שלא יהיה בורר הוא הערמה ואסור. וע’ מאור השבת ח”ג מכתב מ’ אות א’ “שאין זה דרך אכילה לקלוף עשרים תפוזים  עבור פלח א’ מכל תפוז חשיב שניכר דעתו לקלוף אלאחר זמן” וע”ש באור הפנינים שמסביר זה ע”פ  הריטב”א “שדרך אכילה אינו נראה כבורר” משא”כ כאן הוא כן נראה כבורר. וכ”כ בשבת כהלכה פי”ב הערה נ”ט ממשמרת השבת ס’ שי”ט סע’ י”ד אות ה’.  איל משולש פי”ח הערה י’ מכמה פוסקים שמותר לע’ בכל ספר לפני שמחזירו למקומו’ אע”פ שעיקר כוונתו לברירה.

[4] הרא”ש והר”ן הביאו הר”ח  שבת עד: “דהיינו שיעור מה שמסב על השולחן באותה סעודה בלבד”, וכ”כ הרב המגיד פ”ח הי”ג, וכ”כ רבינו ירוחם ח”ח נתיב י”ב ע’ ע”ד, וכ”כ בטור. וכ”כ בדרכי משה סק”א שלצורך אותו סעודה נחשב לאלתר. ולהלכה עי’ גר”ז סעי’ ג’, ואג”ט סעי’ ה’ ס”ק ט’, “אינו נקרא לאכול לאלתר אלא עד שעה סמוך לברירתו”. הו”ד בקצות השולחן סי’ קכ”ה סוף ס”ק ה’, ובבן איש חי (שנה ב’ פר’ בשלח אות א’. ובשם החזו”א חצי שעה) נחלת אליהו ח”א אות מ”ה עמ’ ל”ז), ואז נדברו ח”ו סי’ ע”ב אות ה’, וכן בקובץ מבית הלוי ח”ו עמ’ מ”א אות ב’. אמנם כתב לי הר’ ז. אפשטיין זצ”ל שהשיעור הוא הזמן שאשה זה צריכה להכין סעודה ואח”כ תיכף יאכלו שמאז מתחיל זמן הסעודה בשבילה ומצאתי כעין זה באגרות משה או”ח ח”ד ס’ ע”ד נורר אות י”ג, וע’ איל משולש פ”ח ס”ק כ”ד’ מר’ אלישיב זצ”ל, וכן ע’ בארחות שבת פ”ג הערה מ”ח ואיל משולש פ”ח הערה כ”ד. וע’ שש”כ פ”ג –ע”ה שאם נתן מספיק זמן לההכנות, וגמרה מוקדם שזה ג”כ מותר. ע”ע חוט שני פכ”ה אות ד’ שהוא תלוי מה שמרגישים שהוא הזמן שלפני הסעודה. קובץ הלכות (שבת ח”ב פרק כ”ז סעי’ ק”ה) – “ואין לזה שיעור זמן קבוע, אלא תלוי בזמן שהדרך להכין לסעודה הקרובה. ולכן כשמכין לסעודה גדולה, מותר לברור אוכל מתוך פסולת זמן רב קודם הסעודה כשיעור שרגילין להתחיל בהכנות הסעודה ההוא”.

 

[5] הל’ שבת בשבת (מנחת בכורים עמ’ נ”ד) – “כתב לי כיון שכך הדרך אכילה להכין כדי שיהא ראוי בשעה שהבעל מגיע חשיב לאלתר, וראיה לזה ממש”כ הפוסקים סי’ שכ”א דעת יציאה מביהכנ”ס חשיב לאלתר, אע”פ שיכול להיות שהבעל מתעכב, ולא חילקו בדבר”. קובץ הלכות (שבת ח”ב פרק כ”ז סעי’ ק”ט, הע’ קל”ג) – “אם מסופק מתי שעת התחלת הסעודה, וכגון שאין ידוע מתי יגיעו בני הבית או האורחים לסעודה, רשאי לברור אוכל מתוך פסולת בסמוך לשעה המוקדמת שאפשר שיתחיל הסעודה. [דמסתבר דאשה היודעת שבעלה לא יגיע עד כמה שעות אחר יציאת ביהכ”נ אסורה לברור אז, דלא מקרי סמוך לסעודה כיון שא”צ עדיין להכין אז לסעודה, והא דשרי לברור משעת יציאת ביהכ”נ הוא משום דמשעה זו אפשר שיגיעו בני הבית לסעודה ולכן הדרך להכין אז לסעודה, ולכן כל שמסופקת שמא צריכה אז להכין בשביל הסעודה כדי להיות מוכן שמא יגיעו בני הבית או האורחים, חשיב סמוך לסעודה]”. הגר”ע אויערבאך שליט”א (מה טובה גליון ה’ עמ’ ק”ה) – “מי שמסופק מתי יגיעו בני הבית או האורחים לסעודה רשאי לברור בסמוך לשעה המוקדמת שאפשר שתתחיל הסעודה”.  איל משולש (פרק ח’ סעי’ ל”א) – “אורחים שהיו אמורים לבא בין השעה עשר לפנה”צ לשעה אחת בצהרים (10.00-1.00), מותר לברור עבורם כיבוד כבר סמוך לשעה עשר, – שכיון שאפשר שיבואו מיד הרי זה בורר לאלתר. ארחות שבת (פרק ג’ סעי’ נ”ב) – “מי שמסופק מתי יגיעו בני הבית או האורחים לסעודה, נראה דרשאי לברור בסמוך לשעה המוקדמת שאפשר שתתחיל בה הסעודה”.

 

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *