Question:
I was recently traveling for business and spent Shabbat as a guest in a new community.
For maariv the beit knesset had exactly 30 people so they had 20 people leave to daven in other areas of the building so more men could say Kaddish. I was asked to daven in a hallway.
Is this practice of dividing a larger community into smaller minyanim in order to say Kaddish appropriate? Would supporting this warrant davening outside of a beit knesset?
Answer:
Hello,
There are different customs regarding this. In many communities[1] they will do this, in order for both people to be able to daven as the chazzan. However, in other communities they won’t do this[2], because they feel that it is better to have a larger minyan, as it is “B’rov am hadras Melech” (it is a larger honor for the king with a larger crowd).
Regarding davening outside of the Beit Haknesset, it is true that it is preferred to daven inside the Beit Haknesset, especially if it is easier to concentrate over there, however on the other hand, when davening outside, you are doing the other person and his parent a chesed[3].
Best wishes
Sources:
[1] בשו”ת מקור חיים סי’ ג (ר’ סיגולוביץ מוילנא) שמפלפל בזה, ובסוף פ’ שמותר להתחלק. וע”ש בשם הגאון ר’ שלמה כהן (מו”צ וילנא), שמותר להתחלק רק אם עדיין לא התחילו התפילה (אפי’ פסוקי דזמרה). רבבות אפרים ח”א ס’ ס”ה שמבי מר’ ח’ קנייבסקי זצ”ל “וידידי הגר”ה קניבסקי שליט”א כתב לי בזה יש ת”ח מפקפקין בזה מטעם אחר שמונע ברוב עם וכו’ אבל סבר נהגו כל העולם להקל בזה עכ”ל”.
[2] שו”ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן סא ד. אם לחלק את המתפללים לשני מניינים שאחד מהם יתפלל מחוץ לבית הכנסת, לצורך שני אבלים “הנה לחלוק אלו שבאו להתפלל לשני מניינים, שמנין אחד יתפללו בביכ”נ ומנין אחד יתפללו בחדר שני, לענ”ד אין לעשות זה. לא מיבעיא אם חדר השני אין שם ס”ת, שהוא גרוע. דהרי חזינן שאין נפילת אפים כשליכא ס”ת, כדאיתא באו”ח סימן קל”א סעיף ב’ ברמ”א, דלכן מסתבר שאף התפילה עצמה עדיפא כשאיכא ס”ת (ראה גם אג”מ יו”ד ח”ג סי’ קכ”ט אות ב’). וכן אם חדר השני אין עליו קדושת ביהכ”נ – הרי ודאי עדיפא להתפלל במקום שאיכא קדושת ביהכ”נ, כדאיתא בברכות דף ח’ ע”א. אלא אף שיש גם שם קדושת ביהכ”נ, הרי ודאי עדיף להתפלל ברוב עם (משנה ברורה סי’ צ’ סעי’ ט’ ס”ק כ”ח). ואף אם הם אבלים שאינן אחין, נמי אין לעשות כן. אלא כשיש בלא זה שני מניינים (והמניין השני מתפלל בחדר אחר) מאיזה טעם, טוב שכל אבל – אף כשהן אחין – אם יכול לעבור לפני התיבה, יתפלל במנין אחר. וכן הוא באבלים שאינם אחים”. וכ”פ ברבבות אפרים ח”א ס’ ס”ה אם אין טעם הגון שלא לחלק, אמנם משמע שאם יש טעם הגון שמותר.
[3] וכן ראיתי במקור חיים הנ”ל, וע’ סס’ אשי ישראל פ”ח סק כ”ו וז”ל “ומהגרי”ש אלישיב שליט”א שמעתי דהחסד שמוכן כל אחד לתת לשני שגם לו יהיה מנין עדיף על ברוב עם”.
