To Donate Click Here

Singing, half brother

Question:

Hi,

Rabbi hope you and your family is doing well, I was wondering if a girl above the age of 12 can sing when her brother is around spec. her half brother? b) What about zmiros on Shabbos when there are others singing as well…

Answer:

Hello,

There is controversy among the poskim if a brother may hear his sister singing, or if it is considered kol b’usha erva. Some poskim do consider it problematic, however many poskim permit it. See sources. This would also apply to a half-brother.

Regarding singing zemiros, for a girl who is over 12 years old, that is more of an issue, however if there are others singing along as well, and her voice will not be heard, I don’t see why that would be an issue, as he can’t hear her singing.

Best wishes

Sources

ארחות רבנו ח”א עמ’ נ”ה אות קע”ו, דרך שיחה ח”ב עמ’ תל”ג ד”ה אסר, תשובות והנהגות ח”ה סי’ ע”ד ד”ה מיהו “אמר לי הרב וולף ז”ל שמרן החזו”א זצוק”ל אמר לו שאסור תמיד (אף שלא בשעת ק”ש ותפלה) לשמוע קול זמר של אחותו כמו זמר דשאר עריות”. אמנם עי’ החוט שני, לשונו מובא לקמן. ועי’ בירור הלכה (ח”ה או”ח סי’ ע”ה, סוף עמ’ ל”ח) – “ראיתי באמרי יושר להגאון רבי מאיר גריינימן שליט”א בכורות חולין ליקוטים סימן ב’ וז”ל עיין מ”ב סימן ע”ה סקי”ז דזמר כל העריות לעולם אסור לשמוע ע”ש ואף אחותו בכלל האיסור, כן שמעתי בשם מרן זלה”ה. הרי דהאמרי יושר שמע ‘בשם’ מרן החזו”א לאסור באחותו אף שלא בשעת קר”ש. ובארחות רבינו להגאון רבי אברהם הורביץ (שליט”א) [זצ”ל] בחלק א’ עמוד נ”ה סימן קע”ו כתב וז”ל אמר לי הרב וולף שמרן החזו”א זצוק”ל אמר לו שאסור תמיד (אף שלא בשעת קר”ש ותפילה) לשמוע קול זמר אחותו כמו זמר דשאר עריות ע”כ, ואיני יודע מי הוסיף מה שכתוב בסוגריים אם בעל השמועה, או זה פירוש בדבריו, ואם נאמר דהחזו”א מיירי רק בשעת קר”ש ותפילה א”כ רצה בזה להכריע כהשולחן שלמה ודלא כטהרת השולחן. (וכפי שבררתי גם מה שהביא באמרי יושר הוא בשם הרב וולף ואין הכרע בדיוק, מה היתה השאלה שעליה נסובה תשובת החזו”א זצ”ל). ואני שמעתי בשם אחד מבאי ביתו של מרן החזו”א, נוסחא אחרת דהחזו”א ענה, דהכל תלוי לפי מדת הקירבה בין האח לאחותו ע”כ, וכוונתו דיש אח ואחות שגדלין בבית אחד שנים הרבה ובזה אין חשש של הרהור אבל באח ואחות אחרי חתונתם שנים הרבה, או יש לפעמים שהאח ואחות מרוחקים הרבה בשנים וכמעט לא גדלו בבית אחד בזה אסור. וכעין מה שכתב החזו”א סימן ט”ז לענין קטנה שכתב שם דכל שאין דעתן של בני אדם עליהן מחמת קטנותן מותר. וה”ה כאן”. וע’ ג”כ אמת יעקב (דברי חכמים אה”ע אות ל”ח) – ” שיש לאסור באחותו”. ושבט הלוי (ח”י סי’ כ”ו) – “שאלה: בכמה בתי ישראל נהגו שהבתולות מזמרות זמירות ש”ק עם המשפחה, אם אין בזה חשש של קול באשה ערוה לגבי אחיהם או אביהם. תשובה: משמעות הפוסקים דיש בזה גדר קול באשה ערוה אם היא מגביהה קולה וקולה ישמע בשעה שאחיה או אחרים יושבים בשולחן, ואין עצה אלא שתצרף עצמה בלחישה וקולה לא ישמע, ועיין הי’ מש”כ בשו”ת שבט הלוי ח”ג סי’ י”ד בשם תשובת מים חיים להגאון באר שבע, ובח”ה סי’ קצ”ז, ד'”. וע’ ג”כ בקובץ התשובות ח”ג סי’ י’, אשרי האיש או”ח ח”ב פרק י”ב אות כ”ה)

 

אמנם מצד שני ע’ תשובות והנהגות ח”ה סי’ ע”ד ד”ה שוב “מצאתי עדות על גדולי ישראל שהתירו לבנותיהן לזמר זמירות שבת בפני אחיהן, שיש עדות נאמנה מרבי בצלאל שטרן ז”ל מלונדון שסיפר ששמע מפי בת ה”חתם סופר” (אשת הגאון ר’ משה טוביה להמן זצ”ל) שהאריכה ימים, וסיפרה שלאחר פטירת אביה השתתפה בליל סדר אצל אחיה ה”כתב סופר” זצ”ל והצטרפה לשירות ותשבחות, והעיר לה ה”כתב סופר” שלא תשיר, והשיבה בתמיהה הלוא בבית אבא שרנו ולא שמעתי ממנו ערעור עכ”ד. ואם כי נראה מוזר שהכת”ס ישב בליל הסדר עם בני ביתו בלא אורחים (דפשיטא שבפני אורחים אסורה לזמר), מ”מ העובדא אמת”, וכאין זה הובא בס’ משבצות זהב לבושה פרק כ”ט הע’ ו’, בירור הלכה ח”ה או”ח סי’ ע”ה עמ’ ל”ט, תשובות והנהגות ח”ה סי’ ע”ד ד”ה שוב,  על הגרי”ז “ובשו”ת באר שרים ח”א סימן ל’ מעיד שם הרה”ג ר’ שאול וגשל שברר שבבית מרן הגרי”ז מבריסק לא הקפידו ע”ז, וגם אני שמעתי בשם בני ביתו של מרן מבריסק, שמרן לא הקפיד ע”ז ומעשה היה מידי שבת בשבתו שהבנות היו שרות את זמירות השבת לפני אחיהן, ומרן רק הקפיד שהחלונות יהיה סגורות שלא ישמע לחוץ”. אמנם עי’ הגר”ש פעלדער שליט”א (שיעורי הלכה גליון י”ד, פר’ בשלח תשפ”ג אות ג’) – “מביאים מהנהגת בית בריסק. בשו”ת באר שרים (ח”א סי’ ל אות ד’) כתב הרב השואל שבבית הגרי”ז מבריסק נהגו שבנות המשפחה מצטרפות לזמר שירי שבת, ע”כ. וכ”כ בבירור הלכה (ח”ה סי’ עה) ששמע בשם בני ביתו של הגרי”ז שמידי שבת בשבת גם הבנות היו שרות זמירות שבת, ומרן לא הקפיד רק שהחלונות יהיו סגורים שלא יישמע קולן לחוץ, ע”כ. בעקבות שמועות הללו שלחתי שליח מיוחד לבנו הגאון ר’ מאיר סולבייצי’יק לשואלו אם אכן כך היתה ההנהגה בבית אביו, והשיב שלא היו דברים מעולם, וכל הנאמר הוא שקר. לאחר זמן ספירתי משעה זה בשיעור, והעיר אחד מהמשתתפים, שיתכן שמכיון שר’ מאיר הוא הקטן שבבנים אפשר שבזמנו כבר פסקה הנהגה זו אבל בשנים מוקדמות יותר נהגו בבית הגרי”ז שהבנות שרות, בעקבות הערתו התקשרתי לאשת ר’ מיכל פינשטיין זצ”ל ושלאתי אותה על ההנהגה בעודה בבית אביה בנעוריה, והשיבה בשפת האידיש ‘ימין האט נישט געמאכט קניין גרויסע עסק פון דעם, אפשר האט מען אביסל אונטער געזינגען’ [לא עשו מכך עסק גדול (כלומר שלא שרו בקול שהוצרכו לסגור החלונות וכיוצ”ב), אולי מעט סייעו שירה]. הרי לנו שא”א לסמוך כ”כ על שמועות להיתר ולאיסור”. וע’ רשומי אהרן ח”א אה”ע סי’ כ”א אות י’, דברי חכמים אה”ע אות ל”ח, בשם בעל אג”מ “מותר לאדם לשמוע קול זמר של אחותו”, וכן ע’ בצל החכמה (ח”ה סי’ מ”ט אות ו’. וכדאי’ בבירור הלכה ח”ה או”ח סי’ ע”ה עמ’ ל”ט) – “כל הגברים אסורים לשמוע קולה חוץ מבעלה וחוץ מאנשים שמותרים להתיחד עמה כאשר ביארתי במקו”א”. עי’ דברי יציב (אה”ע סי’ ל”ו), וכן מגרשז”א זצ”ל (בלקט שאלות המציות ח”א עמ’ י”ב) – “הרי קול זמר של אשה הוא רק מדרבנן והטעם הוא משום הרהור ולכן מסתבר דכיון שהאב מותר לחבק בתו ולנשקה ולישן עמה בקירוב בשר ואין חוששין ליצר הרע כמבוא’ באבה”ע סי׳ כ”א וגם מותר לקרוא קריאת שמע ע”י הפסקת טלית, וגם אח באחותו אינו אלא מגונה ומותר ביחוד, וגם ראיתי בשו”ת עמק הלכה להרב ענימל זצ”ל בסי’ כ”ז שחולק על האחרונים ומחלק בין קריאת שמע לדברי תורה לכך נראה דאין להחמיר בזה”. ועי’ חוט שני (ס”ק י’ אות א’, ודלא כס’ משבצות זהב לבושה פרק כ”ט הע’ ה’) – “מרן החזו”א אמר להר”א וולף זצ”ל שאסור לשמוע קול שיר דאחותו, ע”כ. והיינו או בשעת ק”ש, או אף שלא בשעת ק”ש אם הוא באופן שמביאו לידי הרהור. ולכן אסור לשמוע קול אחותו בזמירות של שבת אם יש בהם דברי קדושה כגון פסוקים או שם ה’ או הלכות, בין אם גדולה או קטנה מגיל שלש ומעלה”. וכן מהגר”ד פיינשטיין שליט”א (קונטרס יד דוד עמ’ רכ”ג אות ט’, דפו”ח עמ’ ש”ז אות ז’). וע’ בירור הלכה (ח”ה או”ח סי’ ע”ה, עמ’ ל”ו) – “באחותו בשעת קר”ש אסור כאמו ובתו, ומסתבר דרק מבת י”א שנה כבתו, וכן מסיק בבירור הלכה [קמא כאן עמוד קס”א]. ושלא בשעת קר”ש הבאנו דהיה מנהג בהרבה קהילות שלא לאסור וכן בזמנינו הרבה אין מקפידים ע”ז וכן היה המנהג בבית מרן הגרי”ז זצוק”ל. ולפי מה שנתפרסם בשם החזו”א אסור. ולפי הגירסא שהבאנו זה תלוי במידת הקירבה. ובשו”ת בצל החכמה מתיר ובשו”ת קנין תורה אין הכרע להלכה. ושמעתי מכמה מורי הוראה שהמנהג להתיר”.

 

 

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *