Question:
Does Shnayim Mikra v’echad Targum apply to Yom Tov laining, Rosh Chodesh maftir and haftorah, etc?
Answer:
Hello,
The main idea of reading Shnayim Mikra is to finish reading the whole Torah every year, therefore There is no obligation to read Shnayim Mikra on Yom Tov, (see Piskei Teshuvos 285-13 however this is not the minhag) because we already read it when we read that parsha on Shabbos. The exception is the reading of Simchas Torah, which is the time when we read the parsha of Vzos Habracha. The same applies to the laining on Rosh Chodesh[1].
Regarding the Hatora, essentially, we are not obligated to read it, however there is a minhag to read it once. The reason for the minhag is to prepare himself, just in case he is called to read the haftora, that he should be able to read it well. However others don’t do this[2], either because the shul has a set person who reads the Haftora, or because everyone reads the haftora together. Additionally, if one is reading Shnayim Mikra after davening on Shabbos this reason would not apply.
Best wishes
Sources:
[1] שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רפה סעיף ז “א”צ לקרות פרשת יום טוב. הגה: וכן א”צ לקרות ההפטרות (מרדכי ה”ק), ומ”מ נהגו לקרות ההפטרה”. וע”ש במשנה ברורה ס”ק יט וז”ל “נהגו לקרות ההפטרה – טעם המנהג שמא יקראוהו למחר למפטיר ויהא בקי ורגיל בה משא”כ בפרשיות של יום טוב ששם החזן הוא הקורא [מ”א]” וע’ שו”ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן מ “בדבר אם קריאת שנים מקרא ואחד תרגום הוא גם על הפרשיות הנה הדין הוא להשלים פרשיותיו עם הצבור שהוא שילמוד כל התורה בכל שנה כמו שתיקנו להצבור להשלים בכל שנה כל התורה, ומחמת זה נפסק בש”ע /או”ח/ סימן רפ”ה סעיף ז’ אין צריך לקרות פרשת יום טוב וא”כ פשוט שה”ה קריאת הפרשיות וכל מה שקורין לבד פרשיות השבוע ואף על פי שבתה”ד סימן כ”ג הביא בשם ר”ח טעם אחר כדי שיהיה רגיל במה שהצבור יקראו שלפ”ז יש להצריך לקרא גם קריאות של יום טוב ופרשיות, הוא בעצמו מסיק שאין נוהגין להשלים אלא פרשיות של שבת כדפסק הש”ע שאין צורך להיחיד לקרותם שנים מקרא ואחד תרגום, ועיין במג”א סקי”ב. והנני ידידו מוקירו ומברכו, משה פיינשטיין”
[2] וע’ שש”כ פמ”ב הערה ל”ג. “וע”ש במ”ב ס”ק יט בטעם הדבר כדי שיהא בקי ורגיל בקריאת ההפטרה שמא יקראוהו למפטיר ולפ”ז אם איחר כקריאת שמו”ת עד אחרי שהציבור קרא בתורה שוב לא שייך המנהג לקרוא ההפטרה וע”ש. בבה”ט ס”ק ט ובתורת שבת ס”ק ח. וכן במקומות שבעל הקורא קורא ההפטרה מתוך מגילה כשרה בין לבקי ובין לאינו בקי ג”כ לא שייך טעם זה ועיין תהל”ד שם ס”ק א דמשמע דיש טעם אחר לקרוא ההפטאה”. וע’ ג”כ ארחות רבנו ח”ג עמ’ רל”ד אות ל”ח, אשרי האיש או”ח ח”ב פרק י”א אות ו, ‘דברי חכמים או”ח אות רנ”ז, ונשמת שבת סי’ רפ”ה אות שמ”ח,
