For donations Click Here

Shnayim Mikra


First time shnayim Mikra do-er here, well sort of. Three years ago I began doing shnayim Mikra with ArtScroll English translation. Eventually, I fell behind and all together stopped completely. Last year I wanted to start again but this time with  Rashi. However, I fell behind and failed. This year I became determined to do it. I tried doing it with Rashi but I don’t see myself having the time to do it with Rashi. I tried with Targum Onkeles and got through it. I can see myself doing it this way. But I have many questions.

  1. Is my previous way of ArtScroll English translation count as Targum?
  2. Is it better to do Targum Onkeles or Rashi as “Targum”.
  3. The way my shnayim Mikra Chumash has it is it says the passuk twice followed by the passik in Onkeles in very small print. Is this the correct way, or should the whole Aliya be said once, then a second time, for Onkeles. I hope this way in my Chumash is ok since it will make it easier for me.
  4. Since the Onkeles is very small, I may make small errors with pronunciation sometimes. Is this fine? I hope it is.
  1. Do I fulfill my obligation of Shnayim Mikra viEchad Targum even though I don’t understand the Mikra too well or the Targum at all?
  2. If I do fulfill my obligation, should I also read the English translation? Do I have to? Do I have to read the Onkeles in English as well (I hope not as I have no way of doing so)?
  3. Should I also read the haftorah?
  4. When must I complete this by?

Ok…I think that’s it. As you can see, I would like to fulfill my chiyuv in a way that I will be able to keep to year round. I have done my research but am having trouble finding complete answers.

Please answer asap.

Thank you so much!



Before answering your questions, let me just say that doing shnayim mikra with the targum, is a challenge, especially until you get used to doing it. Keep on going! It would be helpful to divide it and do a little bit each day, this way it won’t be overwhelming.

  1. In general, an English translation is not considered Targum[1], because the Targum includes the explanation of the words, and not just the mere translation. Additionally, targum is considered given from Sinai, when a mere English translation isn’t. As a side point Artscroll has a Chumash (The Stone Chumash) the has an English elucidation, which is more than the dictionary translation of the words, rather it translates the words according to the commentaries. Regardless Hashem counts your effort.
  2. Both Targum and Rashi have a certain plus to them[2]. The Targum, because it was given from Sinai, and it explains each word. On the other hand, Rashi because many Midrashim. Regarding choosing between the two, according to many poskim Targum[3] is better. Understandably it is best to do both, however it has the risk that one may fall behind, and then give up. What I would suggest, is to do it with Targum, and only a certain part of Rashi, i.e. until sheini or shleishi. Then next year you can either add to it or learn Rashi for the next section of the parsha. This way you will gradually learn all of it.
  3. There are number of opinions among the poskim how it should preferably be done. Numerous poskim[4] say like it printed in your chumash, one posuk twice and then the targum. Others[5] say to do it parsha parsha, saying the whole parsha (from a ס’ to the next ס’, or from aפ’ to the next פ’) and then the targum on that. You can do either way[6], if doing each posuk twice and then the Targum is more comfortable for you, that is just fine. In fact, you can even switch[7] ways, and do one way one time and the other way the next time. (As a side point there are two other options which are not as popular, to say the whole[8] sedra twice and then the Targum on all of it. According to one opinion[9] it can even be done, until sheini, shleishi, and then the Targum can be considered a parsha, however this is not the widely accepted opinion[10].)
  4. Do the best you can. If the letters are too small, consider getting a chumash that has larger letters for the Targum.
  5. It is controversial if one doesn’t understand the targum if he is fulfilling his obligation[11] with it, or not[12].
  6. This is definitely preferable, as it is controversial if not understanding the targum is sufficient. If you can, I would recommend reading the Targum and the Artscroll English elucidation.
  7. Shanyim mikra, does not include the Haftorah, however there is a minhag to read it[13] as a preparation, just in case they have to read the Haftorah in shul. A number of poskim[14] do say that in a shul that the baal koreh also reads the haftora, that there is no need to read it beforehand.
  8. The preferred[15] time to have completed shnayim kimra is before eating the Shabbos day meal, or Shabbos morning. If one didn’t manage to finish it on Shabbos, then b’dieved[16], it may be completed until the end of Tuesday the following week. If one didn’t do it by then it can still be fulfilled by completing it before Simchas Torah.

I hope this answer all your questions.

Best wishes

[1] משנה ברורה סימן רפה ס”ק ד “בפירוש רש”י – שהוא מפרש את המקרא כמו שמפרש התרגום ויותר ממנו אבל אם קראה בשאר לעז שהוא מפרש רק את המלות לחוד לא יצא י”ח במקום תרגום לפי שהתרגום מפרש כמה דברים שאין להבין מתוך המקרא”. וע’ בס’ גם אני אודך או”ח סי’ כ’ בפסקי הוראה  “מיהו לגבי הבחור הנ”ל שיש לו קושי בקריאה אם מותר לו בשעת הצורך הנ”ל לצאת ידי חובתו בקריאת התרגום באנגלית, שאלתי את מרנן הגר”ח קניבסקי והגר”א נבנצל שליט”א, ואמרו שלא יוצאים בזה כלל אף בכה”ג. אולם עי’ בשו”ת תשובות והנהגות חלק א’ … והורה לי הגאון רבי עזריאל אויערבאך שליט”א שיקרא תרגום באנגלית וכן הורה הגאון רבי שריה דבליצקי זצוק”ל. והגר”א שלזינגר שליט”א גאב”ד גילה ומח”ס שואלין ודורשין כתב לי בזה יכול לקרוא התרגום באנלגית. אבל בודאי שאונקלס עדיף כיון שניתן בסיני. אבל לאיש כזה שהקריאה קשה עליו בודאי שיכול לקרוא התרגום באנלגית”.

[2] שולחן ערוך אורח חיים סימן רפה סעיף ב’ “אם למד הפרשה בפירוש רש”י חשוב כמו תרגום, וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש”י.

[3] תרה”ד (לקט יושר עמ’ נ”ד) – “והיה מעביר הסדרא שנים מקרא ואחד תרגום ופירש”י, ואמר שתרגום עיקר להעביר יותר מפרש”י. וכן שמעתי בשם מהר”ר יעקב ווילא זצ”ל שטוב להעביר התרגום יותר מפרש”י. וכן מצאתי בהקדמה דסמ”ק, ובא”ח בסי’ רפ”ה וז”ל: ואם לימד הפרשה בפירש”י חשוב כמו תרגום כו’, נ”ל משמע תרגום עדיף כיון שאמר כמו תרגום”. שע”ת (ס”ק ב’) – “וכתב בברכי יוסף … לפי מ”ש חכמי האמת יש קפידא בתרגום ולכן אם אין שהות ללמוד שניהם ילמוד תרגום ע”ש”. ח”א (כלל ז’ סעי’ ט’) – “שנים מקרא ואחד תרגום”. בה”ל (סעי’ ב’ ד”ה תרגום) – “היוצא מדברינו דאין לנו פוסק מפורש שיסבור דהתרגום חשוב טפי מפירש”י ומ”מ נראה לדינא לנהוג כהב”י דאף שפירש”י מפרש את הענין יותר מתרגום אבל מפני שיש כמה תיבות וגם כמה פסוקים שאין עליהם פירושו של רש”י וא”כ לא נשאר לו שם כ”א מקרא לבד והתרגום מפרש כל פסוק וכל תיבה”. כה”ח (ס”ק כ”ב). שבט הלוי (ח”ז סי’ ל”ג אות א’) – “ומצדד מהרש”ל … אין דעת הפוסקים כן”.

[4] עולת שבת (ס”ק א’) סידור יעב”ץ (הנוהג בער”ש, עמ’ תקכ”ה אות כ”ג). חיד”א (מורה באצבע סי’ ד’ אות ק”ל) – “יקרא כל פסוק שנים מקרא ואחד תרגום, ולא כמי שנהג ללמוד כל פרשה מפרשיות קטנות כולה שנים מקרא ואח”כ קוראה תרגום. וכל שכן שלא ילמוד כל פרשת השבוע כולה שנים מקרא ואח”כ יקראנה כולה תרגום. לא אריך למעבד הכי. והנכון ללמוד כל פסוק לבדו שנים מקרא ואח”כ לאומרו תרגום, וכן כל פסוק ופסוק עד גמר הפרשה, ויש טעם נכון על פי האמת”.  דרך החיים (סי’ מ”ט סעי’ א’) – “וצריך לקרות כל פסוק שנים מקרא ואחד תרגום ולא יקרא כל הפרשה כולה או לכל הסדרה כולה שני פעמים ויאמר התרגום”. גר”ז (סעי’ ג’) – “ויש נוהגין לקרות כל פסוק ב’ פעמים והתרגום עליו מיד ומנהג זה נכון יותר כי כן היו עושים בזמן שהיו מתרגמין בקריאת התורה בצבור שהיו מתרגמין כל פסוק בפני עצמו”. אשל אברהם (בוטשאטש, סוף סימן רפ”ה) – “כעין הכרע כל דהו שנכון לומר התרגום אחר כל פסוק”. קצות השלחן (סי’ ע”ב סעי’ ג’) – “ומנהג זה נכון יותר”. ילקוט יוסף (קיצור שו”ע סי’ רפ”ה סעי’ ד’) – “על פי דברי המקובלים צריך לקרוא את הפרשה כל פסוק ופסוק שנים מקרא ואחד תרגום, עד סיום כל הפרשה, בהמשך אחד”. וע’ שבט הלוי ח”ז סי’ ל”ג אות א’ ד”ה ומאז “שמעתי מעדות נאמנה במי שהי’ ביחד עם רבינו החפץ חיים זי”ע באחד מערי פולין כשנסע עוד בעצמו למכור את ספריו הק’ – שראה איך החפץ חיים מעביר הסדרא פסוק פסוק ועל כל פסוק תרגום פירש”י”

[5] מעשה רב סי’ נ”ט) – “תיכף אחר התפלה קורא מקצת מן הסדר שנים מקרא ואחד תרגום ומסיים בערב שבת ואינו אומר התרגום אחר כל פסוק רק אחר כל ענין כמו פתוחה או סתומה או אחר מקום שנראה יותר הפסק ענין”. קיצור שו”ע (סי’ ע”ב סעי’ י”א) – “ויש לקרות כל פרשה דהיינו פתוחה או סתומה שתי פעמים, אחר כך התרגום עליה”. חזו”א (דינים והנהגות או”ח פרק י”א אות י”ב, ארחות רבנו ח”א עמ’ קכ”ג אות צ”ט, דעת חזו”א פרק ב’ אות כ”ד) – “הי’ מתחיל ביום א’ בשבוע לקרות שמו”ת והי’ קורא כל יום פרשה (עד פ’ או ס’) עם תרגום”. קהלות יעקב (ארחות רבנו ח”א עמ’ קכ”ג אות צ”ח) – “בשנותיו האחרונות הרבה פעמים קורא פעמיים פרשה פרשה (פתוחה או סתומה או של הז’ קרואים) ואח”כ אומר תרגום … מו”ר לא קרא פסוק פסוק שמו”ת”.

[6] משנה ברורה סימן רפה ס”ק ב “ובענין הקריאה יש דעות בזה בין אחרוני’ י”א שיקרא כל פסוק ב”פ ותרגום עליו וי”א שיקרא כל פרשה ב”פ ואח”כ התרגום היינו שיקרא כל פרשה פתוחה או סתומה ב”פ ואח”כ התרגום ובמ”א ובשע”ת מצדדים כדעה ראשונה ובספר מעשה רב איתא שהגר”א נהג לומר התרגום אחר כל פרשה פתוחה או סתומה או אחר מקום שנראה יותר הפסק ענין ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד”

[7]ערה”ש (סעי’ ז’) – “נלע”ד דאין קפידא ויכול לעשות כמו שירצה דלכולם יש פנים בהלכה ואפשר שגם יכול לעשות פעמים כך ופעמים כך ואי ס”ד שיש קפידא לעשות דווקא כך או כך לא הוה שתקי רבותינו הראשונים מלפרשה“. הגר”י בעלסקי זצ”ל (הלכה ברורה פרק י”ב הע’ כ”ד) – “שאולי אף באמצע הסדרא יכול לשנות בין שני המהלכים”, וכן הגר”א נבנצל שליט”א (זכור לאברהם תשס”ד עמ’ תע”א), יום שבתון (ח”א סי’ ל”ח, שואלין ודורשין ח”ה סי’ כ”ד אות ט”ז), וע’ אמת ליעקב על ס’ רפ”ה סעי’ א’, וכן על התורה מבוא אות ה’, וז”ל “אפשר למצוא פשרה בין הדעות שנחלקו בסדר שנים מקרא וא’ תרגום … ולפמש”כ יש לפשר ביניהם. דבפעם הא’ יקרא הפרשה כולה, לומר מפתוחה עד הפתוחה או הסתומה שלאחריה, ואח”כ יתחיל שוב לקרות כל פסוק ופסוק ותרגומו עמו”, וכן ע’ ס’ הל’ שונות הנוגעות לשבת עמ’ רס”ד אות ל”ח וז”ל “מרן (הר’ מ. פיינשטיין) זצ”ל נהג לקרוא פרשה פעם א’ (עד סתומות או פתוחות) ואחר כך חזר עליו פעם ב’, ובפעם השני’ לאחר שקרא כל פסוק אמר התרגום למד הרש”י על אותו פסוק”.

[8] ארחות רבנו ח”א עמ’ קכ”ג אות צ”ח) – “בשנותיו האחרונות הרבה פעמים קורא פעמיים פרשה פרשה (פתוחה או סתומה או של הז’ קרואים) ואח”כ אומר תרגום, ואמר מו”ר שאין הבדל בדבר אם קוראים את כל הסדרה כולה מקרא בהמשך אחד או פרשה פרשה, מו”ר לא קרא פסוק פסוק שמו”ת”. מנהג בעלז (נשמת שבת סי’ רפ”ה אות שי”ב ד”ה שו”ר) – “המנהג בבעלזא אף לכתחילה להעביר הסדרה כנ”ל (וכן נהג הרה”ק מהר”א מבעלזא זצ”ל)”.

[9] הגריש”א זצ”ל (הל’ שבת בשבת פרק ע”ח הע’ י”ח) – “ומנהג מרן הגרי”ש אלישיב שליט”א [זצ”ל] קורא בראשון עד שני בשני עד שלישי וכן הלאה. וס”ל דלדידן זהו הפסק ענין”.

[10] ערה”ש (סוף סעי’ ד’) – “ופרשה מקרי פתוחה או סתומה וזה שמצויין בחומשים שלישי רביעי וכו’ זה אינו כלום”.

[11] הליכות שלמה תפילה פרק י”ב דבר הלכה ס”ק מ”ח) – “ואף שאינו מבין כל כך לשון התרגום, לא גרע מנער בן י”ג שנה שגם הוא אינו מבין לשון התרגום על בוריו ואעפ”כ יוצא בכך, וגם מבואר בשו”ע (סי’ רפ”ה ס”ב) דאף אם לומד פירש”י מ”מ ירא שמים יקרא גם התרגום, והיינו מפני שכך היתה עיקר התקנה. ומ”מ ודאי דבכה”ג העיקר הוא לימוד פירש”י, שהוא מפרש את התורה. ולאידך גיסא נמי נראה, דהא דיוצאין מן הדין ידי תרגום בלימוד פירש”י (עיין מ”ב ובה”ל שם), הוא גם באופן שאינו מדקדק היטב בפירושו, דלא גרע מאמירת התרגום גופי’ דיוצאין מן הדין אף אם אינו מבין לשונו יפה ואינו מדקדק היטב בקריאתו. אולם לכתחילה ודאי ראוי להבין פירוש התרגום היטב”. יחוה דעת (ח”ב סי’ ל”ז, הליכות עולם ח”ג עמ’ נ”ה) – “אף מי שאינו מבין כל כך שפת התרגום, עליו לקרוא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום”. ששכ”ה (פרק מ”ב הע’ רט”ו, עי’ פרק ס”ה הע’ מ”ז), קובץ הלכות (שבת ח”א פרק י”ט אות ל”א) – “הקורא שנים מקרא ואחד תרגום צריך לכוון ולהבין מה שקורא, אמנם בדיעבד אם קרא שמו”ת במרוצה ולא כוון למה שקרא, יצא.

[12] משנה הלכות (דרך ישרה אות ס”ד) – “ולא די במה שיעבור בדרך העברה בעלמא שנים מקרא ואחד תרגום בלי כוונה ודקדוק, אלא כדרך לימוד להבין ולהשכיל”. הגריש”א זצ”ל (סוכת חיים, קונ’ שמו”ת תשובות הגריש”א אות ח’) – “אדם שאינו מבין תרגום האם עדיף לקרות עם פרש”י. והשיב וז”ל, אמר רבינו: כשאינו מבין את האונקלוס אינו מקיים מצוה באמירתו, אך אמר שצריך להתאמץ ולהבין. וכך גם בקריאת שנים מקרא אין זה מצוה אם אינו מבין”. ואלה שמות (ח”ב אות י”ב, אות י”ג). תשובות והנהגות (ח”א סי’ רס”א) – “והסכמתי לבעל תשובה אחד כאן שמצותו לקרוא שנים מקרא, ויקרא התרגום אנגלי, כיון שאינו מבין כלל רש”י ותרגום, שאף לפוסקים דהתרגום יש לו מעלה שניתן בסיני (עי’ ב”י סי’ רפ”ה) מ”מ כ”ז הוא כשמבין התרגום לכה”פ מעט אבל כשאינו מבין כלל מוטב שיקרא פירש”י או תרגום ללשון לעז”.

[13] שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רפה סעיף ז” הגה: וכן א”צ לקרות ההפטרות (מרדכי ה”ק), ומ”מ נהגו לקרות ההפטרה;” ובמשנה ברורה ס”ק יט, “טעם המנהג שמא יקראוהו למחר למפטיר ויהא בקי ורגיל בה משא”כ בפרשיות של יום טוב ששם החזן הוא הקורא [מ”א]”:

[14] ארחות רבנו ח”ג עמ’ רל”ד אות ל”ח, אשרי האיש או”ח ח”ב פרק י”א אות ו’, “אכן היום שהבעל קורא קורא ההפטרה בשביל כולם, ממילא א”צ לקרותה בערב שבת, דאפילו יקראוהו למפטיר, אינו חייב לקרוא ההפטרה בשביל כולם”. הגרחפ”ש זצ”ל (דברי חכמים או”ח אות רנ”ז) – “שמעתי מהפוסקים דהיום א’ קורא ההפטרה לכולם וממילא א”צ לקרותה בע”ש. דאפילו יקראוהו למפטיר אינו מחויב לקרות ההפטרה עבור כולם”. חוט שני (ביד נביאיך עמ’ קל”ד) – “במ”ב בסימן רפ”ה סקי”ט כתב שלכתחילה צריך לקרוא שמו”ת גם את ההפטרה, ומטעם ששמא יקראו לו לעלות למפטיר ויצטרך לקרוא ההפטרה בציבור. לפי”ז לכאורה בזמנינו שיש בעל קורא שקורא לציבור, ובפרט במקומות שקוראים מתוך נביא על גבי קלף יכול הבעל קורא לקרוא לכתחילה לקרוא עבור כולם, א”כ לכאורה אין צורך לקרוא את ההפטרה שמו”ת. תשובה: לא נהגו כיום לומר שמו”ת”.

[15] או”ח ס’ רפ”ה סע’ ד’.

[16] מ”ב שם ס”ק י”ב.

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *