Question:
Is the Brocha made upon receipt of gift (Bridal Shower) or upon first use
Answer:
Hello,
We don’t necessarily make a bracha on any gift that is received at a bridal shower, but only on an expensive gift that you have joy from it. As far as when to make the bracha, in Shulchan Aruch it says to make the bracha when buying new garments, at the time that it is purchased. The widespread minhag however is to make the bracha when it is worn the first time. This would also apply to when one gets a present that the bracha is made when it is used the first time, similar to an item that was purchased.
Best wishes
Sources:
ע’ שו”ע או”ח ס’ רכ”ג סעי’ ד’ “בשעת הקנין יש לו לברך אף על פי שעדיין לא נשתמש בהם, שאין הברכה אלא ע”י שמחת הלב שהוא שמח בקנייתן”. וכ”כ בח”א (כלל ס”ב סעי’ ב’) – “ומברך בשעת הקנין אף על פי שעדיין לא נשתמש בו, שאין הברכה אלא על ידי שמחת הלב, שהוא שמח בקנייתן”, וכן בערה”ש (סעי’ ו’) – “יש לו לברך בשעת הקניין אף על פי שעדיין לא נשתמש בהם שאין הברכה אלא ע”י שמחת הלב שהוא שמח בקנייתן ודווקא כשהדבר נגמר כתקונו”.
אמנם למעשה המנהג אינו כן ע’ מאמר מרדכי (ס”ק ה’) – “בשעת הקנין יש לו לברך כ”כ הרא”ש והרשב”א וכ”ד כל האחרונים ז”ל. אמנם אין המנהג כן ביניני אלא מברכין דוקא בשעה שמשתמשים בהם דהיינו בשעת לבישה. ונראה לפק”ד שדימו זה לההיא דלקמן סי’ רכ”ה ס”ג גבי פרי חדש דנהי דמדינא היה לו לברך בשעת ראיה מ”מ העולם נהגו לברך בשעת אכילה משו כה”ח (ס”ק ל’, סי’ כ”ב ס”ק ו’) – “עכשיו מנהג העולם שאין לברך שהחיינו על המלבוש כ”א בשעת הלבשה, וכן על הטלית בשעת העיטוף, והטעם נ”ל דנהגו כן דלא מברכי בשעת קנייה משום דחיישי שמא יחזור בו שלא ללובשו מאיזה סיבה ויחזור וימכרנו או ליתנו במתנה לאחר ותהיה ברכתו לחנם, ע”כ נהגו שלא לברך כ”א בשעת לבישה דווקא, יפה ללב (ס”ק ו’) ם דהוי עיקר ההנאה כמבואר ברא”ש וכו’ יעו”ש. וה”נ ה”ה והוא הטעם”, וכן בחסד לאלפים (ס”ק ו’), יפה ללב (ס”ק ו’). וכ”כ בכה”ח (ס”ק ל’, סי’ כ”ב ס”ק ו’) – “עכשיו מנהג העולם שאין לברך שהחיינו על המלבוש כ”א בשעת הלבשה, וכן על הטלית בשעת העיטוף, והטעם נ”ל דנהגו כן דלא מברכי בשעת קנייה משום דחיישי שמא יחזור בו שלא ללובשו מאיזה סיבה ויחזור וימכרנו או ליתנו במתנה לאחר ותהיה ברכתו לחנם, ע”כ נהגו שלא לברך כ”א בשעת לבישה דווקא”, הליכות שלמה בין המצרים פרק י”ד סעי’ א’, ס”ק א’) – “איסור כלים ובגדים חדשים בימי בין המצרים – עד ראש חדש אב – אינו אלא על השימוש בהם ומשום ברכת ‘שהחיינו’, אבל קנייתם מותרת. [שהרי טעם האיסור מבואר במג”א (סי’ תקנ”א סקמ”ב) משום דאין לומר שהחיינו וכו’ לזמן הזה בימים אלו, ולכן לדידן שאיננו נוהגים לברך שהחיינו על כלים חדשים אלא בשעת השימוש והלבישה, אין לאסור לקנותם]”. ילקוט יוסף (סעי’ א’) – “ואף שמעיקר הדין היה צריך לברך בעת קניית הבגד, כבר נהגו שלא לברך אלא עד שעת לבישת הבגד”. ופסקי תשובות (אות ז’) – “והמנהג הפשוט לברך בעת הלבישה הראשונה של הבגד ולא בשעת קניה, וכשם שמצינו בסי’ רכ”ה (סעי’ ג’) לענין פרי חדש שנוהגים לברך בשעת אכילה ולא בשעת ראיה”.
