Question:
Hello,
I believe I heard a few years ago from my Rosh Yeshiva that if someone uses a spice container with small holes on top to pour onto a hot food that is dairy (like putting garlic powder on hot pizza), the garlic powder becomes milchig b/c of the the steam of that food and can no longer be used for a fleishig food. The same is true the other way around. If that is the case, what would the halacha if one decided to use a garlic powder container (that was previously used on a steaming hot ribeye steak) on a tomato and lettuce salad and ate it? Would one have to wait six hours to eat something dairy? Or am I misunderstanding the halacha?
Answer:
Hello,
Understandably I can’t tell you what your Rosh Yeshiva said, but even though there are numerous poskim who say that one should have separate spices for milchig and fleishig, this is only a l’chatchila preference. In retrospect, if the garlic was used it will not make one fleishig for six hours. The amount of meaty steam that in on the garlic powder is minute, and botil. Additionally, it is not enough to give a meaty taste that will stay in your mouth.
I am quite sure your Rosh Yeshiva would agree to this.
Best wishes
Sources:
הגר”ש פעלדער שליט”א (עזר לשלחן הל’ בשר בחלב שיעורים בהלכה אות י”ט, קלטת שיעור ב’) – “יש מחמירים בכלי תבלין משום שמערין מהם תבלין לתוך קדירות רותחות, ועולה הזיעה לתוך התבלין. אבל באמת מן הדין אין צריך לחוש לכך, שהרי הנקבים קטנים, ובשעה שמערה מהם התבלין, התבלין ממלא כל מקום הנקב ואין הזיעה נכנסת, ואותם גרגרים של התבלין שהיו בפתח הנקבים יורדים לתוך הקדירה. ואף אם איזה קורטין של תבלין נבלעה בהם זיעה וחזרו לתוך הכלי, הם בטלים באלף” אבני ישפה (אהל יעקב י”ג אלול תש”ע) – “בזמננו כל התבלינים באים בכלי סגור עם חורים קטנים ששופכים החוצה מהם, וממילא אין צורך לתבלינים מיוחדים לבשר וחלב כיון שאין מגע בין הבשר וחלב ובין התבלינים. וכן הדין במלח וקטשוט מאותו הטעם. ואף ששופכים לתוך הקדירה תבלינים ועולים האידים, לעולם לא שופכים במקום שהיד סולדת שהרי הוא מקום שיכולים להכוות, וממילא אין שום בליעה בהם”. לבושי עז (סי’ פ”ח סעי’ ב’ ס”ק ח’) – “ובזמנינו שבוזקים מלח מהמלחיה על המאכל, מצוי שעולים אדים וזיעה מהמאכל … וכן בכלים של תבלינים … ואף על פי שהכרעת הב”ח להלכה (סי’ צב אות ח) וכן הביא רעק”א (שם ד”ה שהיד סולדת) משמו, שאם יש מקום לזיעה להתפשט לצדדים שאינו ודאי שנבלע בכלי וגם ספק אם היד סולדת בזיעה אין הזיעה אוסרת, ואם כן גם במלחיה אין הזיעה אוסרת, מכל מקום אין לעשות ספק ספיקא לכתחילה”. הגריש”א זצ”ל (גלאט חכ”א עמ’ קל”ה) – “במה דברים אמורים, במלחיות פתוחות, אולם באשר לאותן הסגורות שבראשן נקבים, אין חייבים להקפיד בזה, רק שישגיחו שלא יתלכלכו מן המאכלים”.
בדה”ש (ס’ פ”ח ס”ק ל’) – “שראוי ליחד אחד לבשר ואחד לחלב במקום שיש קטנים”, פתח הבית (ס”ק כ”ז), פתחי הלכה (ארטסקרול, ריש עמ’ רי”ב, מטבח הכשר עמ’ קמ”ג), קיצור שו”ע (בב”ח ח”א סי’ ט’ אות י”א) – “והמדקדקים נוהגים גם בזה, שיהיה אחד לחלב ואחד לבשר”, הל’ בשר בחלב (פרק ד’ סעי’ ט”ו), ילקוט יוסף (סעי’ כ”ו, קיצור שו”ע סעי’ כ”ח) – “ומלחיות שבזמנינו שהן בדרך כלל סגורות, אין צריך ליחד מלחיה לחלב ומלחיה לבשר. ויש נוהגים להחמיר גם בזה ליחד מלחיה לבשר ומלחיה לחלב, מחשש שמא נדבקו שיירי מאכל במקום יציאת המלח, ואין זה אלא חומרא בעלמא”.
שיעורי שלמי תודה תפילה וענינים עמ’ קל”ט אות קפ”ח בשם בעל חוט שני “מעשה באשה שחתכה בצל בסכין חלבית ועשתה מהבצל סלט ונעשה חלבי, ושוב שפכה לסלט פילפל שחור שנמצא בקופסא שדרכה להשתמש בה לשפיכה לתוך סיר בשר כשהוא על האש ונכנסים בו אדים מהבשר והוא נהפך לבשרי, ונמצא שבסלט מעורב טעם בשר [שבפלפל עם האדים] וטעם חלב [הבלוע בבצל מהסכין] והורה הגרנ”ק דבדיעבד מותר לאכול הסלט, דהחשש שנכנסים האדים לפלפל ונעשה בשרי הוא חשש רחוק ולחומרא [אמנם הבנתי מדבריו דלכתחילה לא תשים הפלפל בסלט החלבי]”.
