Question:
I heard that there are opinions that in our day and age it is better not to make a brocha on Shabbos and Yom Tov candles.
What is the majority opinion and the best way to follow?
Answer:
Hello,
I am not aware of any posek that says that nowadays we don’t make a bracha when lighting Shabbos candles. The poskim bring up the issue that nowadays since we have powerful lights at home, the candles are not giving us much luminary benefit. Nevertheless, the poskim[1] say that even if one is lighting[2] in a room that the electric lights are lit, she still makes a bracha for a number of reasons. See sources.
Having said that, most probably what was meant was that when a woman lights her Shabbos candle’s she should turn off the lights in the room she is lighting in, turn on the electric light and have in mind that she turns them on as part of her “Shabbos candles”. Many[3] contemporary poskim say this.
Best wishes
Sources:
[1] 1. י”א משום שיש הנאה המתוספת אור ע’ חוט שני (שבת ח”ד סוף עמ’ ס”ה) “והנה למאי דפסק הרמ”א שמברכים גם על תוספת אורה, נראה דהמדליק נרות שבת במקום שיש כבר קצת אור, כגון ממצבר או מחשמל, שפיר יכול לברך על הדלקת הנרות אף שכבר יש אור באותו המקום, כיון שיש תועלת והשפעה מהנרות. וכ”כ במנחת אשר (ח”ג סי’ י”ז, סי’ י”ח, הסכמה לס’ מילתא דשכיחא ח”א עמ’ ט”ז) – “במה שכתב בסי’ ב’ בענין הדלקת נר שבת בזמן הזה דלכתחילה יש לכבות את אור החשמל בשעת הדלקה יש במסקנא זו הוצאת לעז על אלפים ורבבות וביניהם גדולי עולם שלא העלו זאת על דעתם. ולענ”ד ברור שסמכו על דברי מהרי”ל בשם מהר”ם שכתב ‘אינו דומה אור של ק’ נרות לאור ק”א’, וכן כתב האליה רבה. ופשוט דלשיטתם אפשר לברך על תוספות אורה כל שהוא, וגדול המנהג”. וכן בדברי יציב (או”ח סי’ ק”כ, פני משה סי’ רס”ג ס”ק כ”א אות ב’ [ריש עמ’ קס”ד], סוף ח”א סי’ י”ז) – “והשיב לי שאין זה בגדר שרגא בטיהרא, דבודאי מיתוסף יותר אורה על השולחן בריבוי נרות
וי”א משום כבוד שבת- ע’ באג”מ (או”ח ח”ה סי’ כ’ אות ל’) – “אבל לעניין מה שגם בזמננו שדולקים בבית נרות החשמל, מדליקות נרות ביום טוב שחל בערב שבת ומברכות, לכאורה תמוה. דבשביל להוסיף אורה אינו כלום, ובשביל מה שאירע שמתקלקל, לא שייך להתיר לעשות מלאכה ביום טוב בשביל דבר שלא מצוי כזה. ומוכרחין לומר דבשביל כבוד השבת נמי הוא צורך גדול דהאדם לעשות, כמו האכילה. שמדאורייתא היה מותר, מטעם דצורכי שבת נעשין ביום טוב, ומדרבנן נמי מותר ע”י עירוב תבשילין, כדאיתא בפסחים דף מ”ו ע”ב לר”ח”.
- וי”א משום שיש שחמה מהנרות ע’ ששכ”ה פרק מ”ג הע’ קע”א, מילואים, שולחן שלמה סי’ רס”ג ס”ק י”ג בשם רש”ז זצ”ל “דצ”ע בנרות של שמן אשר בזמנינו לא נהוג כלל להדליקם לכבוד או להרבות באור על ידם וליהנות מריבוי האור, ואין משתמש בנר של שמן רק ביום השנה (יארצייט) או בבית האבל, וא”כ כשיש כבר אור חזק ובהיר, הרי ליכא כלל שום שמחה יתירה מזה, וא”כ איך אפשר לברך על זה, ואולי בגלל שחז”ל קבעו את השמן להידור במצוה, וגם ידוע וניכר שזה לכבוד שבת, ה”ז חשיב כהנאה וגם שמחה“.
- י”א משום שיש עליה חיוב להדליק נרות ע’ קובץ הלכות (שבת ח”א פרק ז’ סעי’ ס’) – “הא דסבירא ליה להמחבר שאין יכול לברך אהדלקת נר לתוספת אורה, היינו דוקא כשהאור שבמקום ההוא הוא מן נר של שבת, דבכה”ג כיון שכבר הודלק נר שבת במקום ההוא, שוב לא רמיא עלי’ להדליק במקום ההוא. אבל כשלא הודלק נר שבת במקום ההוא, אפי’ אם יש שם אור דלוק, יכול להדליק שם ולברך, דרמיא עליה חיובא להדליק נר שבת במקום הסעודה. ולכן אף להמחבר שפיר דמי להדליק ולברך אהדלקת נר שבת בחדר שאור החשמל דלוק בו”.
- וי”א שמדליקין ע”פ סוד בן איש חי (שנה ב’ פר’ נח אות ד’), הו”ד בכה”ח (אות ט”ז) – “אע”פ שאוכל ומקדש על הגג שאור הלבנה זורח על שלחנו מבערב עכ”ז מדליקין נר שבת בברכה יען דנר שבת מלבד טעם הפשטי של שלום בית יש בו חיוב ע”פ הסוד כן העליתי בסה”ק מקבציאל, וע’ א”א סי’ רס”ג ס”ק כ”א יע”ש”.
[2] זה שנר חשמל דלוק בבית לרוב הפוסקים זה אינו מספיק כיון שלא הדליקה אותם לכבוד שבת, ע’ שרגא המאיר ח”ז ס’ פ”ג אות א,’ ציץ אליעזר חכ”א סי’ י”א, רבבות אפרים ח”ח סי’ קכ”ג, הגרח”ק שליט”א (אליבא דהלכתא חמ”ז עמ’ קכ”ז), מעדני אשר סי’ כ”ב אות ב’, ( וע”ע אור לציון י”ח-י”ב, ילקוט יוסף שבת א עמ’ קנ”א, קובץ הלכות שבת ח”א פרק ז’ סעי’ י”ד),
[3] שש”כ פ’ מ”ג סע’ ל”ד שבות יצחק ח”ח פ”ב אות ה’, ופ”ד אות ב’ מרש”ז, ורב אלישיב זצ”ל, וע’ ס’ כבוד שבת פ”ד הערה 4 וכן בתשובות והנהגות ח”ב ס’ קנ”ז שכן נהגו בביתו של ר’ משה זצ”ל וכן בביתו של ר’ יעקב קמינצקי זצ”ל, וכן בבאר משה ח”ה ס’ קי”ג, ורבבות אפרים ח”ג ס’ קס”ב. קובץ הלכות (שבת ח”א פרק ז’ סעי’ ס”א, הע’ ק”א)
