Question:
Can one dry his or her hair on Shabbos. can you send the mekor?
Thank you
Answer:
Hello,
There is controversy about this, some poskim permit it[1] and other forbid it[2], and others say that it is permitted to place a towel[3] on one’s hair and the towel will absorb the water on its own, or to do it lightly[4]. See sources
Sources:
[1] עי’ מנחת שבת )סי’ פ”ו ס”ק ו’, קונטרס אחרון ס”ק ו’, עי’ מנחה חדשה שם, עי’ שיורי מנחה שם אות ו'( – “עיין בתשובתי אהבת שבת סי’ י’. שהוכחתי שם דמי שבא מטבילת מקוה, ופניו וגם זקנו עדיין לחים ממים, אין חשש כ”כ לקנח פניו, הגם שכמעט א”א דע”י הניגוב והקינוח לא יהיו נסחטים קצת מים משערות זקנו, וכן הוכחתי שם דביש לו צער עקיצת איזה דבר במקום שיער שבראש או בשאר מקום שיער, אעפ”י שהשערות עדיין לחים, מ”מ מותר לחכך שם בידיו, ואין לחוש למה דהוי פ”ר שע”י החיכוך בראשו יסחטו השערות, דכיון דסחיטת שיער אינו אלא מדרבנן, וא”כ הוי פ”ר דלא ניחא ליה במידי דרבנן, ובפרט במקום צערא, דבכה”ג יש לומר דלא גזרו על פ”ר כי האי, ועיי”ש הראיות שהבאתי לזה, ומ”מ העליתי שם דנכון ליזהר אם אפשר שהחיכוך יהיה ע”י הכובע שלו, שיהיה קצת בדרך שינוי”. .2 תורת שבת )סי’ ש”כ ס”ק כ”ג( – “איסור סחיטה מצד מלבן לא שייך בשיער, ומחמת האלונטית אין איסור”. .3 הגרי”ז מינצברג זצ”ל) מאור השבת ח”ג ריש עמ’ שס”ח( – “דמותר להסתפג במגבת במקום שער”. .4 הגרשז”א זצ”ל )ששכ”ה פרק י”ד הע’ ס”ד ]דפו”ח, הע’ ס”ו[, שולחן שלמה ס”ק י’.ב( – “י”ל עוד דבכה”ג שהמים הנסחטים הולכים לאיבוד, דשרינן בכה”ג לסחוט כבשים ושלקות לגופן )עיין סי’ שכ סע’ ז(, אף כי לרבי יוחנן אי סחיט למימיהן חייב חטאת )ועיין ח”א כלל יד סי’ ה(, וא”כ כל שכן הכא דאין סחיטה בשער דאורייתא, וגם איסור דרבנן לא נזכר מפורש בש”ס )ועיין קהילת יו”ט על זכת”מ סי’ כו ס”ק י(, מסתבר דשפיר שרי, אם המים הנסחטים נבלעים מיד בתוך המגבת ואינם נראים בעין. ועכ”פ כשאין בשערות מים מרובים, שיהא אפשר לסוחטם מן המגבת, פשיטא דיש להתיר; ומשום חשש ליבון לית ביה, אף שמבואר בסי’ שב סע’ ט בביה”ל ד”ה אסור, דיש בה בסחיטת השיער משום מלבן, אולם ראה לעיל הערה א שהמ”ב בעצמו בסי’ שכו מביא שמותר לרחוץ פניו במים אף למי שיש לו זקן, וכן מותר לשפשפו, וכן אשה הלובשת לבנים מותר לרחוץ כרגיל אף במקום שערותיה, סי’ שכו במ”ב ס”ק ו, וכן נוהגים לרחוץ בבוקר במים את ריסי העינים ומנקים אותם מלכלוך … ועיין סי’ שכ פמ”ג מ”ז ס”ק יב, דבשיער אדם לא שייך כיבוס וליבון, וכ”כ בשו”ת אג”מ או”ח ח”א סי’ קל”ג, ע”ש”. ששכ”ה פרק י”ד דפו”ח, סעי’ כ”ב (“מותר לנגב את הגוף וגם את השערות’ ובשם בעל רבבות אפרים ע’ אליבא דהלכתא גליון ס”ה עמ’ ל”ב סוף טור ג’ “דמותר לנגב את השער בשבת במגבת”.
[2] באר משה ח”א סי’ ל”א, עי’ ח”ב סי’ כ”ט אות ד’ ד”ה ומה שכ’ כהד”ג “נשאלתי מאחד שדרכו לילך בכל שבת למקוה, והוא עלול מאוד להצטנן אם לא ינגב שערות ראשו, אם יש שום צד היתר לנגבם ביום השבת קודם שיצא לחוץ. השבתי אולי יש מקום להקל בשעת הדחק באופן שאכתוב לקמן, אבל רק להלכה ולא למעשה, ולא תצא הוראה בזה ממני למעשה להקל”. .2 אז נדברו ח”א סי’ נ”ה “ראיתי שהרבה מלקטים העתיקו דמותר לנגב במגבת בקל מטעם שינוי, והדבר תמוה מאו ד, ראשית איסור דרבנן בשינוי מי התיר, ועוד דאין זה שינוי כלל וגם מתכוין שיתנגב, כלומר שיסחטו המים. והנה מקור ההיתר הזה הוא בבן איש חי פרשת פקודי, אבל שם הכוונה אחרת … והכוונה שמעטף את מקום השערות במגבת ולא בכח, ועל ידי כן המים מתנגבים מאליהם, דזה לא נקרא סחיטה. ואף שהלשון קצת דחוק, אבל כן מוכרחים לפרש, אבל ברור שכל ניגוב זה מעשה סחיטה ומטרתו”. אז נדברו ח”ב סי’ כ”ו, ח”ד סי’ כ”ט, ח”י סי’ י”ד בהג”ה “אין לסמוך ח”ו למעשה על כה”ח כי לא מפיו אנו חיים בזה. אבן ישראל (מאור השבת ח”ג עמ’ שס”ט ד”ה ויתכן) “שדעתו לאסור להניח המגבת וללחוץ אפילו בנחת” נשמת שבת , שלמי יהונתן סי’ ש”ב ס”ק ט”ו אות ז’, עמ’ קמ”ב “ותמהתי טובא שבספר שש”כ … אך מ”מ גם על זה קשה לסמוך שכן מהראשונים שמפורש אסור מוכח לא כך ועוד שלהרמב”ם שאיסור סוחט הוא משום מלבן ודאי שאין להתיר ולכן הנטיה כדעת הפוסקים שאסור מכל וכל את ניגוב השערות דהוי כסוחט ודו”ק”
[3] הגרח”ק זצ”ל )עם מקדשי שביעי ח”ב פרק י”ג הע’ כ”ה, ריש עמ’ קצ”ד “האם אחרי טבילה מותר לנגב את השערות בנחת. תשובה: לא כדאי לנגב אפילו בנחת אבל מותר להניח מגבת על השערות שיתייבשו”.
[4] הגריש”א זצ”ל )ארחות שבת פרק י”ג הע’ פ”ט( – “דמותר לנגב שערותיו בקל ולא בחוזק”.
