For Matanos L’evyonim donations Click Here

Thoughts of torah

Question:

  1. Are thoughts of Torah considers a kiyum of the mitzva of talmud torah or must it be verbalized?
  2. If one learns a masechta of Gemara in one’s mind without verbalizing the words can they make a siyum on that.

 

Answer:

Hello,

  1. There is controversy about this, the Vilna Gaon held that one is mekayem the mitzva even if he is only thinking the divrei torah, however the Sulchan Aruch horav held that one is not mekayem the mitzva if it is only thought. Every one however agrees tht when a person has to contemplate an idea, and work it though in his mind, that one is mekayem the mitzva with merely thinking. See sources.
  2. One can make a siyum even if the mesechet was learned without verbalizing it.

Best wishes

Sources:

    1. פסקי תשובות אורח חיים סימן מז אות ה
      סעי’ ד’, שו”ע: המהרהר בדברי תורה אינו צריך לברך. ובביה”ל (ד”ה המהרהר) עיין בביאור הגר”א שמקשה על זה דהלא הרהור בתורה ג”כ מצוה כדכתיב והגית בו יומם ולילה וכו’. ומאידך מצינו בשו”ע הרב (הל’ ת”ת פרק ב’ סעי’ י”ב) “וכל אדם צריך ליזהר להוציא בשפתיו ולהשמיע לאזניו כל מה שלומד וכו’, אא”כ בשעת עיון להבין דבר מתוך דבר, וכל מה שלומד בהרהור לבד ואפשר לו להוציא בשפתיו ואינו מוציא, אינו יוצא בלימוד זה ידי חובת מצות ולמדתם אותם, וכמו שנאמר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו” וכו’.
      ויש שכתבו שלענין מעשה ליכא פלוגתא בין השיטות ולדברי הכל מצות עשה מן התורה אינו מקיים אלא כשעוסק בתורה בדבור בפיו ובמשמיע לאזניו, והעיון והעמקה בלימודו בכלל המצות עשה הגם שאינה אלא בהרהור במחשבתו, כי אם יוציא אז מחשבותיו בפיו תיטרד מחשבתו ויקשה עליו להבין עמקן של דברים.
      אבל תמיד מצוה איכא גם בהרהור בדברי תורה אלא שאינה מצות עשה של תורה, אלא מדין והגית בו יומם ולילה, ולכן בכל מצב שיש בידו קושי להוציא לימודו בפיו ודאי מצוה רבה איכא להרהר בדברי תורה.
      ולא נחלקו אלא לענין חיוב ‘ברכת התורה’ אם חלה גם על הרהור בדברי תורה הגם שאינה בגדר מצות עשה מן התורה. ויש המביאים עצה בשם החתם סופר למי שרוצה להרהר בדברי תורה כשאין ברצונו עדיין לברך ברכת התורה, שיהרהר הברכות בלבו ויועיל לענין הרהור בדברי תורה.
    2. ס’ יומא טבא לרבנן פרק ב’ אות ו’ בשם הרב אלישיב זצ”ל, וכן בס’ הדרן אלך אות ט”ו, וכ”פ בקובץ הלכות (פסח9 פי”ג אות י”ד.

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *