Question:
We are blessed to have a synagogue in our area that has non-stop minyanim for all three daily prayers throughout the day. Especially in the afternoon, a minyan could start every 7-10 minutes. The gabbai directing attendees to the proper room will often say – they just started the shmoneh esreh in that room, you can go there. I understand that bedieved if a person comes late and there is no other opportunity to pray b’tzibbur he can still join an amidah in progress, but is it proper lechatechilah or perhaps even WRONG to even mention the previous minyan when the next one is just moments away?
Answer:
Hello,
You are correct, it is best to start Shemona Esrei together with the tzibbur, especially if it only means waiting a few minutes. This way the person is starting together with the tzibbur and saying ashrei and answering kaddish before Shemona Esrei… the way we should be davening. However, although this is the l’chatchila, we cannot say that what the gabbai is doing is wrong. As there are opinions among the poskim that if the tzibbur is still holding the first bracha, that it is still considered starting together. And others that say that it is still considered tefillah b’tzibbur as long as the tzibbur is still davening. There will be another issue, that the person will not be able to finish Shemona Esrei before kedusha, etc., but that is not our topic now.
Therefore, if the gabbai will tell people that they just started in this minyan, we can’t say that he doing anything wrong.
Best wishes
Sources:
משנה ברורה סימן סו ס”ק לה “גם לכתחלה ראוי להתחיל תפלת י”ח עם הש”ץ והקהל בשוה”. וע’ פמ”ג בא”א סימן ק”ט סק”ב, שנחשב תפלה בציבור רק אם התחילו ביחד. אמנם ע’ שו”ת בצל החכמה חלק ד סימן ג אות ב’ “מ”מ נלענ”ד בס”ד להוכיח מדברי המג”א עצמו שגם אם איחר קצת ולא התחיל להתפלל עם הצבור בשוה ממש, כל שהתחיל עד שלא גמר הצבור עדיין ברכת מגן אברהם נחשבת תפלתו תפלה בצבור ממש”. וכ”כ אחיו בשו”ת באר משה (שטרן) חלק ד סימן יא “נשאלתי אם החיוב להתחיל תפלת שמנ”ע עם הצבור בבת אחת ממש או שרי להקדים או לאחר קצת ואין בכך כלום. השבתי מעט לקדם או לאחר שרי, ופי’ המעט הוא כשיעור ברכה אחת”. וע’ באגרות משה אורח חיים חלק ג סימן ד שכ’ יותר מזה וז”ל “ובדבר אחד שלא הספיק להתחיל התפלה בשוה עם הצבור אלא באמצע אם נחשבה תפלתו כתפלה בצבור, הנה לע”ד היה פשוט דנחשבה כמתפלל עם הצבור דהא אף כשהתחילו הצבור להתפלל בשוה נמי הא אין מתפללים תפלה אחת אלא זה עומד באתה קדוש וזה ברפאנו וזה בעל הצדיקים וגם אין גומרין כאחת ויש שמאריכין עד שרוב התפלה מתפללין אחר שכבר ליכא עשרה מתפללין, וא”כ מ”ש תחלת התפלה מאמצעה וסופה”.
